על-פי מחקר שפורסם לאחרונה, מדידות פלטיסמוגרפיות של ה- pulsus paradoxus, PP, באמצעות pulse oximeter מהוות שיטה פשוטה, בלתי-פולשנית, ומדויקת להערכת חסימות בדרכי האוויר.
החוקרים כותבים כי מדידות ה-PP משקפות חריגה מן הירידה הנורמלית בלחץ-הדם הסיסטולי במהלך השאיפה ומהוות אינדיקטור כמותי להיצאות חסימות בדרכי האוויר. אולם, הם מוסיפים, כי תזמון מדידות ה-PP במהלך השאיפה והנשיפה עשוי להיות קשה בילדים אסמטיים המציגים tachypnea, tachycardia, ועל-פי רוב לא משתפים פעולה.
במחקר השתתפו 36 מטופלים שנרשמו אצל רופאי הילדים במהלך 4 חודשים (גיל ממוצע: 4.7 ± 11.2 שנים), 11 מתוכם אובחנו עם status asthmaticus. בכל הנבדקים בוצעו מדידות PP בשיטה הנהוגה (PPausc) באמצעות sphygmomanometer, ואחר-כך נבדקה ההצגה הויזואלית של צורת הגל הפלטיסמוגרפי (PPpleth) באמצעות ה- pulse oximeter.
מדידות ה-PP נמצאו גבוהות יותר בקבוצת הנבדקים האסמתיים בהשוואה לקבוצת הילדים שאינם אסמתיים הן בבדיקת ה-PPausc (ממוצע 2.6 ± 10.9 מ”מ כספית לעומת 1.7 ± 5.6 מ”מ כספית), והן בבדיקת ה-PPpleth (ממוצע 2.2 ± 10.2 מ”מ כספית לעומת 1.7 ± 6.0 מ”מ כספית). לא נמצא הבדל בעל משמעות בתוצאות אף אחת משתי הבדיקות (הבדל ממוצע 0.6mmHg; ה- CI=95%, ב-0.6-2.1mmHg).
החוקרים כותבים כי מדידת PPpleth מהווה אלטרניטיבה מדויקת וקלה יותר לביצוע מ-PPausc. הם מסכמים כי דבר זה עשוי לסייע שבהם ההאזנה היא קשה ובאמצעות מדידות PP ניתן לכמת את מצב ההחמרה של האסטמה, דבר שיעזור במתן הטיפול או בקביעת הצורך להשגחה על החולה.
Arch Pediatr Adolesc Med. 2004;158:48-51
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!