על-פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם לאחרונה, טיפול במתן human granulocyte colony-stimulating factor רקומביננטי (Filgrastim; G-CSF) במהלך אשפוז של חולים מנותחים, מפחית את שיעור הסיבוכים כתוצאה מזיהומים בעקבות ניתוחים גדולים. החוקרים טוענים שמחקר המשך בנושא הינו מחויב המציאות.
החוקרים כותבים כי טראומה חמורה, כמו ניתוח גדול, עלולה ליצור בעיה חריפה בתפקוד החיסוני שתחשוף את החולה לסיבוכים כתוצאה מזיהומים. הם מסבירים כי G-CSF מהווה מועמד מבטיח ליצירת איתות למערכת החיסון בכדי שתתכונן להגנה, מבלי שיפעיל באופן ישיר את תאי המערכת, ולהגבלת התגובה הדלקתית באמצעות עיכוב המונוציטים, דבר שיאפשר תגובות מתונות יותר אך לא ישתק את הבקרים הללו.
במחקר השתתפו 60 חולים שעברו ניתוחים וקיבלו G-CSF או פלצבו במהלך האישפוז. בקרב הנבדקים שטופלו באמצעות G-CSF עלו ספירות הלויקוציטים ורמות המתווכים האנטי-דלקתיים IL-1ra ו-TNF-R בסרום, והוחלשה פאזת התגובה האקוטית המופיעה אחרי הניתוח.
בקבוצה שטופלו במתן G-CSF נמצאה הפחתה בשחרור TNF-a ובביטוי HLA-DR, דבר המעיד על דה-אקטיבציה של מונוציטים ועל פגיעה בהתחלקות המיטוגנית, והפחתה בשחרור TH1 lymphokine המשקפת חוסר רגישות לנוגדנים של הלימפוציטים. בהשוואה לקבוצה שקיבלה פלצבו, הופחתו בקבוצת הטיפול שכיחות הופעת סיבוכים זיהומיים כתוצאה מהניתוח וחומרתם (5 מקרי זיהומים, המהווים 13% מתוך 40 הנבדקים בקבוצת ה-G-CSF, לעומת 6 מקרי זיהומים, המהווים 30% מתוך 20 הנבדקים בקבוצת הביקורת, כולל שני מקרי פטירה).
הטיפול במתן G-CSF נסבל היטב על ידי החולים, באופן כללי. אובדן דם שנמדד המהלך הניתוח עמד על 266 ± 1,650מ”ל בקבוצת ה-G-CSF ועל 164 ± 1,078 מ”ל בקבוצת הפלצבו (P איננו בעל משמעות). בנוסף, לא נמצאו הבדלים בעלי משמעות במשך השהייה במחלקת טיפול נמרץ ובזמן האשפוז הממוצע בין שתי הקבוצות.
החוקרים כותבים כי התוצאות מעידות שהטיפול באמצעות Filgrastim מחזק את מערכת ה-innate ומאפשר מניעה טובה יותר של התפתחות זיהומים. הם מסכמים כי השילוב הייחודי של השפעות המטופויתיות, אנטי-דלקתיות ואנטי-זיהומיות על מערכת ה-innate מחייבת חקירה נוספת של היעילות הרפואית ושל יכולת מניעת הספסיס במתן הטיפול.
Ann Surg. 2003;239:75-81
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!