זריקות חומצה היאלורונית לתוך הסחוס מראות יעילות מוגבלת בטיפול ב- Osteoarthritis במפרק הברך

על-פי מטה-אנליזה הבוחנת נתונים מ-22 ניסויים, יעילות השימוש במתן זריקות תוך-סחוסיות של חומצה היאלורונית מוגבלת בהשוואה ליעילות שנמצאה במתן זריקות פלצבו לצורך טיפול ב- Osteoarthritis במפרק הברך.

החוקרים כותבים כי בהתבסס על ממצאי מטה-אנליזה זו יש לבחון מחדש את ההמלצות לשימוש בתרכובת נוכחית זו. האנליזה כוללת ניסויים שפורסמו בשפה האנגלית ובשפות אחרות המשווים מתן חד-שבועי, לכל הפחות, של זריקות חומצה היאלורונית תוך-סחוסיות במשך שלושה שבועות למתן של זריקות פלצבו בטיפול ב- osteoarthritisבמפרק הברך. בכל המחקרים שנכללו נעשה שימוש באותן ההמלצות לצורך הערכת שיעור הכאבים, בוצע מעקב של חודשיים לפחות, ונמצא שיעור נשירה נמוך מ-50% מן הניסוי.

17 מתוך 22 הניסויים שנכללו באנליזה מומנו באופן תעשייתי. שיעור הנשירה הכללי עומד על 12.4% באנליזה שכוללת 2,584 ברכיים.

החוקרים שערכו את האנליזה הגדירו את ההשפעה כקטנה, גדולה, או שוות ערך לניתוח מלא להחלפת ברך עבור כל ניסוי שנכלל ומצאו כי ההשפעה המצורפת של כלל הניסויים קטנה; 0.32 עבור זריקות חומצה היאלורונית בהשוואה לזריקות פלצבו. הרחקת נתונים של 3 ניסויים שהשתמשו בפורמולה בעלת המשקל המולקולרי הגבוה של החומצה ההיאלורונית גרמה לגודל ההשפעה המצורפת לרדת לערך של 0.19.

בכדי לקבוע האם היעילות שנצפתה נובעת מן החומצה ההיאלורונית או ממתן הזריקות עצמו, ניתחו החוקרים באופן מצורף עבור כלל הניסויים את השינויים שהופיעו מתחילת הניסויים עבור קבוצות הטיפול וקבוצות הפלצבו בנפרד.

 ב-8 הניסויים שבהם זמינים נתונים אלו, השינוי המצורף שנמצא בקבוצות שקיבלו חומצה היאלורונית עומד על 0.82 SD בהשוואה ל-0.65 SD בקבוצות הפלצבו. דבר זה מעיד על כך שההשפעה התוךסחוסית במתן הפלצבו אחראית ל-79% מהיעילות שבמתן תוך-סחוסי של חומצה היאלורונית. החוקרים מוסיפים כי עובדה זו גם תומכת בהשערתם כי מרבית ההשפעה של מתן תוך-סחוסי של חומצה היאלורונית נצפית בהשפעת מתן תוך-סחוסי של פלצבו.

  

החוקרים מציינים כי הפורמולות בעלות המשקל המולקולרי הגבוה של החומצה ההיאלורונית עשויות ליצור רווח טיפולי גדול יותר בחולים הסובלים מ- osteoarthritisבמפרק הברך, אך קביעה זו צריכה להיעשות באמצעות ניסויים בלתי תלויים נוספים, שיערכו אנליזה שתתמקד בטיפול. אולם, החוקרים מסכמים כי בהתבסס על מטה-אנליזה זו ישנה הצדקה לקיום המחלוקת הנוגעת ליעילות הטיפול במתן תוך סחוסי של חומצה היאלורונית וכי הנתונים הזמינים כיום לא מוצאים אותו יעיל.  

JAMA 2003;290:3115-3121.

לידיעה ב-docguide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן