מאנליזה רטרוספקטיבית שפורסמה לאחרונה עולה כי דלקת בכלי הדם (vasculitis), רמות פיברינוגן לפני ביצוע ניתוח, הופעת קרישים (פקקות) בשל גישות שנעשו לכלי הדם בעבר, וסיכון גבוה ל-thrombophilia, מהווים גורמי סיכון להופעת כשל ראשוני של ה- arteriovenous fistulae בחולים עם כשל כלייתי בשלבים סופניים.
גישה לכלי הדם, כמו במקרי arteriovenous fistula הכרחית לצורך הטיפול ב-haemodialysisבאופן כרוני. כשלון ראשוני בגישה הוא בעיה שכיחה שנובעת מפקקת (thrombosis), ואולם קיים מידע מועט בלבד בנוגע לסיבות הגורמות ליצירת הפקקת.
מכיוון שרוב הפרוצדורות של יצירת גישה לכלי הדם מבוצעות בניתוח אמבולטורי, הכרחי כי החולים שזקוקים לנוגדי קרישה ולהתערבות נוספת אחרי הופעת הפקקת יזוהו לפני ביצוע הניתוח.
החוקרים העריכו כיצד הסיכון הפוטנציאלי הטמון בכשלון ניסיון הגישה הראשון קשור לגורמים הנוגעים למחלות כלייתיות ולצורך ב-haemodialysis כרונית.
במחקר הרטרוספקטיבי השתתפו 62 חולים הסובלים ממחלת כליה בשלבים סופניים שבהם גישה קבועה לכלי הדם. החוקרים זיהו את החולים שבהם נכשל הניסיון הראשון לגישה לכלי הדם ושהופיעה בהם פקקת במהלך 30 הימים לאחר הניתוח, והעריכו את גורמי הסיכון.
באופן כללי, ב-39% מהחולים נכשל הניסיון הראשון לגישה לכלי הדם. בערך ב-30% קיימת מחלה אוטו-אימונית. ממצא מעניין הוא שב-15 מתוך 18 חולים אלה נכשל ניסיון הגישה הראשון . יתרה מכך, רמת החומרה של המחלה נמצאה בהתאמה לרמת התיפקוד של הגישה לכלי הדם.
למחלות נוספות אחרות כמו סוכרת ושינויים אטרוסקלרוטיים בולטים לא נמצאה השפעה על הסיכון להופעת כישלון.
גם רמות הפיברינוגן לפני הניתוח זוהו כגורם קובע סיכון בעל משמעות. רק ב-9% מהחולים שבהם נמצאה עליה ברמות הפיברינוגן (שהוגדרה כרמה גבוהה מ-450mg/dL) הצליחה הגישה לכלי הדם, בהשוואה ל-93% אחוזים מהחולים שבהם היתה הצלחה בקרב החולים שבהם נמצאו רמות פיברינוגן תקינות.
בחולים שבהם נמצא יותר מגורם סיכון אחד לפקקת נמצא גם סיכון גבוה יותר לכישלון ניסיון הגישה. רק ב-6% מהחולים שבהם נמצא גורם סיכון יחיד היה כישלון ביצירת הגישה, בהשוואה ל-8% מהחולים שבהם נמצא יותר מגורם סיכון אחד.
התאמה משמעותית נמצאה גם בין כמות הפקקות בגישות שבוצעו בעבר לכלי הדם ובין כישלון ניסיון הגישה (r=.96). יתרה מכך, בכל 6 החולים שבהם היסטוריה של פקקות שאינן קשורות לניסיונות גישה לכלי הדם או שקיימים עבורם גורמי סיכון ידועים להופעת thrombophilia הופיע כישלון של ניסיון הגישה הראשון בשל היווצרות פקקת (P=.01).
החוקרים מסכמים כי הם מזהים ארבעה גורמי סיכון עיקריים לכישלון הגישה הראשונית: מספר הפקקות שהופיעו בעבר, גורמי סיכון ידועים ל-thrombophilia, רמות פיברינוגן לפני הניתוח, ו-vasculitis. הם מסבירים כי גורמים אלה עשוים לסייע בחיזוי הסיכון הכללי לכישלון הגישה הראשונית.
Kidney Blood Press Res 2003;26:362-367
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!