על-פי תוצאות סקירה רטרוספקטיבית שנערכה במהלך 5 שנים, תמיכה מכנית יעילה בגישור של ילדים להשתלת לב ויוצרת אחוזי השרדות גבוהים. החוקרים מרגישים כי התוצאות מעידות כי קיים צורך ביצירת תוכנית לאומית ותומכות ברווחיות תוכנית כזו.
החוקר הראשי אומר כי הממצאים מעידים כי תוכנית לאומית למתן תמיכה מכנית לילדים הממתינים להשתלה תצמצם למינימום את מקרי התמותה במהלך ההמתנה לביצוע ההשתלה. הוא מוסיף כי כאשר הילדים נכנסים לרשימת ההמתנה הדחופה וזמן ההמתנה קצר, חימצון באמצעות ממברנה חוץ-גופית היא שיטת התמיכה היעילה ביותר.
בין ינואר 1998 ודצמבר 2002, טופלו 22 ילדים (בגיל ממוצע: 5.7 שנים) הסובלים מ-cardiomyopathy בשלב סופני, באמצעות מתקן לתמיכה מכנית באחד משני מרכזים בבריטניה, כתהליך גישור עד לביצוע השתלת לב ראשונה.
מכיוון שהילדים נכנסו לרשימת ההשתלות הדחופה, זמן ההמתנה לפני ההשתלה היה 7.5 ימים בממוצע. שיעור ההשרדות בזמן השחרור מבית-החולים עמד על 77%, שהוא גבוה בהרבה מהמצופה במידה והיו נשארים ברשימת ההמתנה ללא תמיכה מכנית מגשרת. פרופורציית החולים שעברו את התהליך המגשר נמצאה ביחס אינברטי לפרופורצית החולים שנפטרו במהלך ההמתנה להשתלה (r=-0.93; P=.02).
12 (92%) מתוך 13 הילדים שנתמכו בחימצון באמצעות ממברנה חוץ-גופית (ECMO), עברו את ההשתלה בהצלחה ושוחררו מבית החולים, עם מקרה מוות מאוחר אחד שהתרחש בקבוצה זו. בקרב 9 ילדים שנתמכו באמצעות מתקן סיוע חדרי חוץ-גופי, 6 עברו את ההשתלה ו-5 נותרו בחיים בזמן השחרור מבית החולים, מקרה מוות מאוחר אחד התרחש גם בקבוצה זו.
במאמר פרשנות מצורף, מציין המחבר כי כיום לא ניתן למנוע כשל לבבי אקוטי בילדים, וכי היכולת לחסן כנגד הגורמים הזיהומיים הגורמים לכשל זה מוגבלת.
הוא כותב כי החוקרים השתמשו באסטרטגיה כפולה של תמיכה מכנית מחזורית וכי הרשימה להשתלה דחופה מהווה גלגל הצלה לילדים המדומים לדיירי ספינה השוקעת במהירות. לטענתו, רק אספקה זמינה ומיידית של אברים להשתלה יכולה לספק ביטחון לקיום תהליך ההצלה של ילדים עם הסובלים מכשל לבבי אקוטי.
Lancet. 2003;362:1948-1949, 1967-1970
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!