במטרה לקבוע את השפעת הטיפול ב- insulin glargine(Lantus) על איזון הגלוקוז בילדים עם סוכרת מסוג 1 ו-2, בחן מחקר רטרוספקטיבי את ערכי ההמוגלובין A1C, שכיחות אירועי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה, הערך הממוצע של גלוקוז בדם, ה-BMI ואת המינון היומי המתוקן-למשקל של אינסולין, לפני ואחרי התחלת טיפול ב-glargin ב-72 ילדים ומתבגרים עם סוכרת.
בתחילת הטיפול ב-glargin, טווח הגילאים היה 1.2-19.6, גיל ממוצע 12.5+/- 4.6, ה-BMI היה 22.48 +/- 6.3 וה- HbA1Cהממוצע היה 9.7 +/- 1.9%. משך מחלת הסוכרת הממוצע בקבוצה זו היה 3.58 שנים, ומינון האינסולין הבסיסי הממוצע היה 0.93 U/kg/day. 60% מהקבוצה היו בנות, והרוב (83%) לקו בסוכרת מסוג 1.
ערך ה- HbA1Cהממוצע ירד מ-9.5% לפני הטיפול ב- glargineל-8.6% לאחר הטיפול, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית. הירידה בערך ה- HbA1C היתה מובהקת בשני סוגי הסוכרת, ללא עליה בשכיחות היפוגליקמיה, עלייה ב-BMI או במינון האינסולין המתוקן-למשקל. במטופלים עם סוכרת מסוג 1 נצפתה ירידה משמעותית באירועי היפוגליקמיה.
מתוצאות מחקר זה עולה שטיפול ב- glargineעשוי להביא לירידה בערכי ה- HbA1C ושכיחות היפוגליקמיה בפעוטות, ילדים ומתבגרים עם סוכרת, ללא עלייה נלווית ב-BMI או בדרישות האינסולין.
Diabetes Technol Ther. 2003;5(5):801-6
למאמר
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!