חוקרים מדווחים כי למרות שכבאים, פרמדיקים וצוותי עזרה ראשונה חשופים לדם במקום עבודתם, סיכונם להדבק ב-HCV (צהבת מסוג C) איננו גבוה מהסיכון באוכלוסיה הכללית, כל עוד ננקטים אמצעי בטיחות אוניברסליים סטנדרטיים. לכן, לטענת החוקרים, אין צורך בביצוע סריקה שגרתית של HCV בקרב העוסקים במקצועות החרום.
החוקרים מסבירים כי מחקרים שהתפרסמו במהלך העשור האחרון מראים כי הסיכון בו נתונים מגישי העזרה הראשונה להדבקה ב-HCV איננו מוגבר. אולם, בשנת 1999, דווח בעיתונות בפילדלפיה על שכיחות גבוהה מהרגיל של זיהומים ב-HCV בקרב הכבאים.
החוקרים אספו מידע באמצעות סקרים ובדיקות דם שנערכו בכ-3000 כבאים ומגישי עזרה ראשונה אחרים באטלטה, פילדלפיה וקונטיקט. משטחי הדם נסרקו לבדיקת נוגדנים ל-HCV.
החוקרים מדווחים כי בקבוצה מאטלנטה השכיחות היתה 2.1% בשנת 1991, ובקבוצה מקונטיקט נמצאה שכיחות של 1.3% בשנת 1992, בדומה לשכיחות שנמצאה בקרב עובדים שהשתתפו בסקר לאומי כללי בנושאי בריאות ותזונה.
בקבוצה מפילדלפיה נמצאה שכיחות גבוהה יותר של 3.6% בשנת 1999, אך החוקרים מציינים כי נקודת האמצע של הסקר שנערך באוכלוסיה הכללית היתה בשנת 1991; ואחרי התאמת הנתונים לגיל לא נמצא הבדל בעל משמעות בשיעור הזיהומים ביחס לשיעור המצוי באוכלוסיה הכללית.
יתרה מכך, שיעור הזיהומים שנמצא בקרב מגישי העזרה הראשונה נמצא מתאים לדפוסים שנמצאו בכלל האוכלוסיה בכך שהיה גבוה ביותר בקרב גברים אפריקנים-אמריקאים בגיל העמידה.
המידע מהסקר שנערך באטלנטה מעיד כי הזיהום ב-HCV נמצא קשור בהיסטוריה של מחלות מין. בניגוד לכך, הסיכון לא הושפע מחשיפה לעור או לריריות שלמות, מעקיצות, ממתן זריקות, או מהחדרת עירוי תוך ורידי.
במחקר שנערך בפילדלפיה לא נמצא כל קשר בין הזיהום לבין שימוש בלתי חוקי בסמים, להשתייכות לגזע שחור, ולהיסטוריה של עירוי דם לפני שנת 1992.
החוקרים ממליצים כי מגישי העזרה הראשונה ישתמשו תמיד באמצעי ההגנה האוניברסליים, ושיחוסנו נגד צהבת מסוג B.
אולם, הם טוענים, כי ביצוע בדיקת HCV צריך להשקל רק באלה שחשופים לגורמי הסיכון המוכרים או אחרי חשיפה דרך העור או הרירית לדם נגוע ב-HCV.
Arch Intern Med 2003;163:2605-2610.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!