רמה גבוהה של חנקות במים עלולה לגרום לסרטן במעי הגס

מחקר שבוצע לאחרונה מוצא כי בקרב אנשים רגישים במיוחד, הימצאות רמות מתונות של חנקות במי השתיה עלולות להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן במעי הגס.

מקורן של החנקות שעלולות לחדור למאגרי מי השתיה הציבוריים הוא דשנים המשמשים בחקלאות, וכן שפכים של בני אדם ושל בעלי-חיים. התקנות בארצות הברית קובעות רף עליון מותר  של 10 מ”ג חנקות לליטר מערכות מי השתיה הציבוריים.

במחקר מוצאים חוקרים ממשלתיים כי באנשים מסויימים חשיפה ארוכת טווח לרמות חנקות הגבוהות מ-5מ”ג לליטר במי השתיה מגבירה את הסיכון להתפתחות סרטן במעי הגס. קבוצות האנשים המצויים בסיכון הם אלו שאינם צורכים מספיק ויטמין C, אלו שניזונים מדיאטה עתירת בשר, ואלו שסבלו ממחלות מעיים זיהומיות בעברם.  

עם זאת, לדברי החוקרת הראשית, טרם נמצאה תשובה חד משמעית לשאלה: האם חנקות המצויות במי השתיה עלולות לגרום לסרטן. היא מציינת גם כי בעוד מחקר קודם שבוצע בארצות הברית לא מצא כל קשר בין חנקות במי השתיה לבין סרטן המעי הגס, תוצאות מחקרים שונים שנערכו ברחבי העולם אינן חד משמעיות.

החוקרת מפרטת כי למרות שתוצאות המחקר מסקרנות ומתקבלות על הדעת מבחינה ביולוגית, עדיין אין עדויות מספקות בכדי להכריע לכאן או לכאן בנוגע ליכולת חנקות המצויות במי השתיה לגרום לסרטן.

חנקות מעוכלות הופכות בגוף לתוצרי N-nitroso, שהוכרו כגורמים מסרטנים בבעלי-חיים. ישנם אנשים שבהם הסבירות ליצירת תוצרים אלה גבוהה יותר מבאחרים. לדוגמא, ויטמין C מעכב את היווצרות תוצרי N-nitroso, ולכן צריכה מופחתת שלו עלולה לזרז את יצירתם. בנוסף, קיימים מחקרים שמצאו קשר בין צריכת בשר גבוהה לרמות גבוהות יותר של תוצרי N-nitroso בצואה.  

במחקר השתתפו 376 נבדקים שאובחנו עם סרטן המעי הגס בסוף שנות ה-80, 338 נבדקים עם סרטן בפי-הטבעת ו-1,244 נבדקי ביקורת בריאים. כולם התגוררו מזה תקופה ארוכה בבתים שסופקו באמצעות מערכות המים העירוניות, ולא דרך מאגרים פרטיים.

החוקרים לא מצאו קשר כולל בין רמות החנקות ובין הסיכון להתפתחות סרטן במעי הגס או בפי הטבעת. אולם, בקבוצות מסוימות נמצא קשר בין חשיפה לחנקות לבין סרטן במעי הגס.

באנשים עם צריכת ויטמין C נמוכה, שהוגדרה כמופחתת מ-132 מ”ג ליום נמצא סיכון מוכפל להתפתחות סרטן במעי הגס בעקבות חשיפה לרמות גבוהות מ-5 מ”ג חנקות לליטר במי השתיה למשך תקופה ארוכה מ-10 שנים. עליה דומה בסיכון נמצאה בקרב אנשים שנוהגים לאכול שתי ארוחות בשריות ביום ונחשפו לרמות זהות של חנקות.

משתתפים בעלי עבר של מחלות מעיים זיהומיות, גורם סיכון מוכר להופעת סרטן במעי הגס, מצויים גם הם בסיכון מוגבר. באנשים אלו נמצאה עליה גדולה עוד יותר בסיכון בחשיפה לרמות גבוהות מ-5 מ”ג חנקות לליטר במי השתיה למשך תקופה ארוכה מ-10 שנים.

לטענת החוקרים, הקשר האפשרי בין חנקות במי השתיה והתפתחות סרטן במעי הגס דורש מחקר נוסף, שיכלול בדיקה של מאגרי המיים הפרטיים שעלולים להכיל רמות חנקות גבוהות במיוחד באזורים חקלאיים.

Epidemiology 2003;14:640-649.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן