כאחד מכל ארבעה אנשים באוכלוסיה צפוי לסבול מאירוע מוחי במהלך חייו (N Engl J Med)

מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי כאחד מכל ארבעה אנשים ברחבי העולם צפוי לסבול מאירוע מוחי במהלך חייו, כאשר באוכלוסיות מסוימות המגמה הרבה יותר גרועה, ככל הנראה בשל שילוב של אורחות חיים וגורמים סוציו-דמוגרפיים אזוריים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את הסיכון במהלך החיים לאירוע מוחי ברמת האזור, המדינה והעולם, על-בסיס נתונים ממחקר מקיף להערכת שיעורי ההימצאות של מחלות מג’וריות. הם התבססו על נתוני מחקר GBD (Global Burden of Disease) משנת 2016 להערכת היארעות אירועים מוחיים וסיכון מתחרה לתמותה מכל-סיבה פרט לאירוע מוחי, בכדי לחשב את הסיכון המצטבר במהלך החיים לאירוע מוחי ראשון, אירוע מוחי איסכמי, או אירוע מוחי המורגי, בקרב מבוגרים בגילאי 25 שנים ומעלה. הם גם ערכו השוואה של הערכות הסיכון במהלך החיים בשנים 1990 ו-2016.

המדינות סווגו לחמי שונים לפי מדד סוציו-דמוגרפי (SDI או Sociodemographic Index) ששימש במחקר GBD והשלימו השוואה של הסיכונים בין החמישונים.

הסיכון המשוער לאירוע מוחי במהלך החיים מגיל 25 שנים והלאה עמד על 24.9%; הסיכון בקרב גברים עמד על 24.7% ובנשים 25.1%. הסיכון לאירוע מוחי איסכמי עמד על 18.3%, כאשר הסיכון לאירוע מוחי המורגי עמד על 8.2%.

במדינות בעלות מדד סוציו-דמוגרפי גבוה (SDI גבוה), הסיכון המשוער לאירוע מוחי במהלך החיים עמד על 23.5%, באלו בעלות מדד סוציו-דמוגרפי בינוני-גבוה עמד סיכון זה על 31.1% (הסיכון הכי גבוה) ובמדינות בעלות מדד נמוך תועד סיכון של 13.2% (הסיכון הכי נמוך).

הסיכון הגבוה ביותר לאירוע מוחי במהלך החיים היה באזור מזרח-אסיה (38.8%), לאחריו מרכז אירופה (31.7%) ומזרח אירופה (31.6%), כאשר הסיכון המשוער הנמוך ביותר לאירוע מוחי במהלך החיים תועד בחלק המזרחי של אפריקה מדרום לסהרה (11.8%).

הסיכון העולמי הממוצע לאירוע מוחי במהלך החיים עלה מ-22.8% בשנת 1990 ל-24.9% בשנת 2016, עליה יחסית של 8.9%; הסיכון המתרה לתמותה מכל-סיבה אחרת פרט לאירוע מוחי, נלקח בחשבון בחישוב זה.

בשנת 2016, הסיכון העולמי לאירוע מוחי במהלך החיים מגיל 25 והלאה עמד על כ-25% בקרב גברים ונשים. הממצאים הצביעו על שונות גיאוגרפית בסיכון לאירוע מוחי במהלך החיים, עם הסיכון הגבוה ביותר במזרח אסיה, מרכז אירופה ומזרח אירופה.

N Engl J Med 2018

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן