הערכת ריכוז קורטיזול בשיער מאשר את התועלת של התערבויות חדשות במתבגרים במצבי דחק משנית למצבי מלחמה והעתקת מקום מגורים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Psychoneuroendocrinology.
מדובר במחקר הפרוספקטיבי הראשון שהתמקד במתבגרים שנחשפו למצבי מלחמה ובחן את הקשר בין ריכוז קורטיזול בשיער ובין דיווח עצמי על דחק, חוסר-ביטחון, תגובות פוסט-טראומטיות וטראומה במהלך החיים. הם השלימו מחקר אקראי ומבוקר להערכת ההשפעה של התערבות בת שמונה שבועות ואספו נתונים אודות 733 פליטים מסוריה (411 משתתפים) וירדנים שאינם פליטים (322 משתתפים) בגילאי 12-18 שנים, בשלוש נקודות זמן.
החוקרים זיהו שלוש מגמות ריכוז קורטיזול בשיער: הפרשת יתר, הפרשה מתונה ותת-הפרשה (9.6%, 87.5% ו-2.9% מהמשתתפים, בהתאמה). לכל עליה של אחוז אחד ברמות חוסר-ביטחון, במתבגרים תועד סיכון נמוך פי 0.02 למגמת הפרשת-יתר של קורטיזול. לכל תסמין נוסף של תגובת דחק בתר-חבלתית , תועד סיכון נמוך פי 0.07 לתת-הפרשה.
הממצאים הצביעו על קשר בולט יותר בין תגובות דחק בתר-חבלתיות ובין דפוס הפרעה בריכוז קורטיזול והפרשה מתונה. בסיכומו של דבר, ריכוז קורטיזול בשיער ירד בשליש בתגובה להתערבות. בעוד שהתערבות לוותה בהפחתת ריכוז קורטיזול בשיער בצעירים עם הפרשת יתר והפרשה מתונה, ריכוז קורטיזול בשיער עלה בצעירים עם תת-הפרשה של קורטיזול, בהשוואה לביקורות.
ממצאים אלו מעידים על בקרה חיובית של רמות קורטיזול, המאשרת דיווח עצמי על שיפור בבריאות הפסיכו-סוציאלית. החוקרים לא זיהו עדויות המעידות כי מגדר, עמידות או הפרעת דחק בתר-חבלתית השפיעו על חוזק או כיוון התגובות להתערבות.
עדויות אלו מסייעות בהבנה של מגמות תגובה אנדוקרינית בסביבות שליליות ודפוסי תגובה לדחק.
Psychoneuroendocrinology, Vol 89, March 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!