במבוגרים עם מיופתיה דלקתית אידיופטית סיכון גבוה פי שלוש לתמותה וסיכון זה הכי גבוה במהלך השנה הראשונה לאחר האבחנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם מיופתיה דלקתית אידיופטית סובלים מתחלואה נלווית רבה, אך ישנם נתונים סותרים אודות התמותה של חולים אלו זמן קצר לאחר האבחנה. כמו כן, לא ידוע רבות אודות הקשר בין מועד האבחנה ובין הסיכון לתמותה.

החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסיה של חולים שאובחנו בין 2002-2011 והשוו את הנתונים אל מול האוכלוסיה הכללית.

מדגם המחקר כלל 716 חולים עם מיופתיה דלקתית אידיופטית ו-7,100 ביקורות מהאוכלוסיה הכללית. החוקרים מדווחים כי שיעורי התמותה במהלך המעקב עמדו על 31% בקבוצת ההתערבות (224 מבין 716 חולים) לעומת 12% (870 מבין 7,100 משתתפים). אלו מקבילים לשיעורי תמותה של 60 ל-1,000 שנות-אדם באוכלוסית החולים ו-20 ל-1,000 שנות אדם באוכלוסיה הכללית. שיעורי התמותה המצטברים שנה אחת לאחר האבחנה עמדו על 9% בקבוצת החולים עם מיופתיה דלקתית אידיופטית ו-1% באוכלוסיה הכללית ועלו הן בקבוצת החולים והן באוכלוסיה הכללית עם הזמן.

יחס הסיכון הכולל לתמותה בהשוואת מיופתיה דלקתית אידיופטית מול האוכלוסיה הכללית עמד על 3.7. לאחר סיווג לפי הזמן שחלף מהאבחנה, החוקרים מצאו עליה בתמותה כבר בשנה הראשונה לאחר האבחנה, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית עם יחס סיכון של 9.6. יחס סיכון זה התייצב סביב שתיים לאחר מעל 10 שנים מאבחנת המחלה, אם כי ההערכות לא היו מובהקות סטטיסטית. ממאירות, מחלה סירקולטורית ומחלות מערכת נשימה היו גורמים נפוצים לתמותה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי התמותה מוגברת בחולים עם מיופתיה דלקתית אידיופטית. העליה בתמותה זוהתה בתוך שנה מאבחנת מיופתיה, והנתונים תומכים בתשומת לב רבה במהלך השנה הראשונה לאבחנת מחלת השריר.

Ann Rheum Dis. Published online August 16, 2017

לידיעה במדסקייפ