השימוש בבדיקות דם למעקב אחר נשים עם סרטן שחלות בהפוגה הינו דוגמא לכך שהרצון במידע או קצה חוט בנוגע למצב רפואי מסוים, על-סמך בדיקת דם נתונה, עשוי לגרום יותר נזק מתועלת, כך לפי מאמר מערכת חדש שפורסם בכתב העת JAMA Oncology.

הכותבים מסבירים כי השימוש השגרתי ב-CA-125 הוכח כבר בעבר כגורם נזק במסגרת מחקר קליני גדול בשנת 2009. באותו מחקר, בנשים שחולקו באקראי לבדיקה שגרתית של הסמן לא תועדו שיעורי הישרדות טובים יותר ואיכות החיים הייתה גרועה יותר, בהשוואה לנשים שחולקו באקראי לקבוצת מעקב קליני בלבד (ללא השלמת הבדיקות לסמן הסרטן), מאחר ובאופן כללי, תוצאות הבדיקה הובילו להתחלה מוקדמת יותר של קו שני של טיפול כימותרפי, שהיה חסר תועלת.

כעת, שבע שנים מאוחר יותר, מחקר חדש פורסם באותו הקשר במטרה לבחון אם העדויות משנת 2009 הובילו לשינוי המדיניות.

החוקרים מבית הספר לרפואה בהרווארד בחנו את השימוש ותדירות בדיקות CA-125 ב-1,241 נשים בהפוגה לאחר טיפול ראשוני לסרטן שחלות בשישה מרכזי סרטן בין השנים 2004-2011. הם מצאו כי כמעט כל המשתתפות במחקר השלימו בדיקות לסמן הסרטן כל 3-4 חודשים, הן לפני המחקר בשנת 2009 והן לאחריו. בקצרה, תוצאות המחקר משנת 2009 לא הובילו לשינוי באופן השימוש בבדיקות CA-125.

הכותבים מציעים שני גורמים התורמים להעדר השינוי משנת 2009: הסיבה הראשונה לדבריהם היא המשיכה הבסיסית לביצוע בדיקות והסיבה השניה נעוצה בחוקרים של אותו מחקר בשנת 2009, שלא הדגישו והבליטו את תוצאות המחקר. לטענתם, על החוקרים היה להציג את הממצאים בצורה אחרונה ולהסביר כי מעקב בדיקות CA-125 מזיק לנשים עם אבחנה של סרטן שחלות בהפוגה לאחר טיפול ראשוני.

הכותבים מוסיפים כי לחלות יש חלק בתהליכי קבלת ההחלטות לביצוע בדיקות CA-125. בעוד שעל הרופאים להתמודד לעיתים עם חוסר הודאות, חלק גדול מהחולים מסרבים לחלוטין לקבל את אי הודאות, גם אם נתונים נוספים עלולים להוביל לנזק. מרבית החולים יבחרו לקבל יותר מידע, במידה ויציעו להם זאת.

המומחים אינם סבורים כי מגמת הבדיקות המרובות של CA-125 תיעצר, בעיקר בשל המשיכה הקטלנית של כולם לנסות ולמצוא נתונים נוספים.

JAMA oncology. Published online July 21

לידיעה במדסקייפ