ההבנה כי גיוס זקיקים מתרחש במספר גלים לאורך המחזור הובילה לפיתוח שיטת DuoStim, שבה מבוצעים שני גירויים ושתי שאיבות באותו מחזור, בשלב הפוליקולרי ולאחר מכן בשלב הלוטאלי. השיטה מיועדת בעיקר לנשים עם רזרבה שחלתית ירודה או תגובה שחלתית נמוכה, במטרה לצבור יותר ביציות ועוברים בפרק זמן קצר. עם זאת, קיימת מחלוקת האם התגובה לגירוי ואיכות הביציות והעוברים דומות בשני שלבי המחזור.
בעבודה שפורסמה בעיתון Journal of the Turkish-German Gynecological Association בספטמבר 2026 הוצג מחקר רטרוספקטיבי שכלל 120 נשים עם רזרבה שחלתית ירודה/תגובה שחלתית נמוכה שעברו DuoStim בין השנים 2018–2024. גילן הממוצע היה 35.8 שנים, רמת AMH ממוצעת 0.68 ng/mL ומספר הזקיקים האנטרליים הממוצע 5.2. כל אישה שימשה כביקורת של עצמה, והחוקרים השוו בין תוצאות הגירוי הפוליקולרי והלוטאלי. הגירוי הלוטאלי החל ביום השאיבה הראשונה או עד שישה ימים לאחריה, כאשר נותרו לפחות שני זקיקים בגודל עד 10 מ”מ.
בגירוי הלוטאלי התקבלו יותר ביציות בשלות (MII) ויותר ביציות בכלל, לעומת הגירוי הפוליקולרי: חציון של 2 לעומת 1 ביציות MII, וכן התקבלו יותר עוברים בשלב cleavage שהוקפאו. זאת אפילו שהגירוי הלוטאלי היה קצר יותר ונדרש בו מינון כולל נמוך יותר של גונדוטרופינים – חציון של 6 לעומת 7 ימי גירוי ו־1,500 לעומת 2,100 יחידות. לעומת זאת, שיעור ההפריה היה דומה בשני השלבים. גם לאחר החזרת העוברים לא נמצא הבדל מובהק בשיעורי ההשרשה, ההיריון הקליני או לידת החי: שיעור ההיריון הקליני היה 50% מעוברים שמקורם בגירוי הפוליקולרי לעומת 41% בגירוי הלוטאלי, ושיעור לידת החי היה 23.7% לעומת 33.3%, בהתאמה.
לסיכום, המחקר מצביע על כך שבנשים עם רזרבה שחלתית ירודה, הגירוי הלוטאלי במסגרת DuoStim עשוי להוסיף מספר משמעותי של ביציות בשלות ועוברים באותו מחזור, ואף לעשות זאת עם פחות גונדוטרופינים ובמשך זמן קצר יותר. העוברים שהתקבלו מהגירוי הלוטאלי הראו פוטנציאל דומה מבחינת הפריה, השרשה, הריון ולידת חי. עם זאת, מדובר במחקר רטרוספקטיבי שבו הפרוטוקולים וה-trigger לא היו אחידים, ורק חלק מהנשים הגיעו להחזרת עוברים, לכן נדרשים מחקרים פרוספקטיביים אקראיים לבחינת התוצאות המצטברות של השיטה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!