משני מחקרים חדשים עולה כי נוירולוגים זקוקים להנחיה נרחבת יותר בנוגע לניהול מצבים של מוות מוחי. מצבים אלו מורכבים עוד יותר לאור המידע השגוי המתפרסם חדשות לבקרים בכלי התקשורת בהקשר זה.
המאמר הראשון שפורסם ב-Neurology כלל 201 נוירולוגים שהשלימו סקר ברשת האינטרנט. מבין המשיבים, כמעט מחצית דיווחו על התמודדות עם בני משפחה שביקשו המשך טיפול תומך בחולים לאחר הכרזה על מוות לפי קריטריונים נוירולוגים (DNC או Death by Neurologic Criteria). כאשר נשאלו מה היו עושים בסיטואציה היפותטית המשקפת את התרחיש הנ”ל, 48% דיווחו כי חשש מתביעה יוביל אותם להמשך טיפול בחולים.
בנוסף, המשיבים דיווחו כי הנחיות נוספות מטעם ה-AAN (American Academy of Neurology), כולל שינוי מדיניות, שיפור הדרכה ותמיכה יסייעו להקל על מצבים אלו. הם קוראים לפיתוח הנחיות בנושא לאור העובדה שרופאים רבים מתמודדים עם מצבים אלו בדרכים שונות ובמרכזים שונים.
במחקר נוסף, שפורסם בכתב העת Clinical Transplantation בחנו החוקרים 208 מאמרים שפורסמו בארצות הברית על שני מקרים של מוות מוחי עליהם דווח באופן נרחב. רק 7% מהמאירם ציינו כי יש להפסיק תמיכה באיברים לאחר הכרזה על מוות מוחי, אלא אם בן המשפחה הסכים לתרומת איברים. בנוסף, רק 4% הסבירו את משמעות מוות מוחי.
מצד שני, 72% מהמאמרים התייחסו למטופלים כ”חיים” (Alive או Life Support) מונחים המרמזים באופן שגוי לכך שיש סיכוי להחלמה במצב של מוות מוחי.
ה-AAN ממליץ כיום על הפסקת תמיכה באיברים במקרה של DNC, אלא אם ישנה כוונה לתרום איברים. הנחיות בנושא מוות מוחי פורסמו בשנת 1995 ועודכנו בשנת 2010. למרות שתהליך קביעת מוות מוחי מאוד ברור בהנחיות, לא ברור כיצד לנהל את המקרים לאחר קביעת מוות מוחי, במקרים של בקשת בני משפחה להמשיך בטיפול תומך מסיבות שונות (כמו סיבות דתיות).
Neurology. Published online July 22, 2016
Clin Transplant. Published online July 25, 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!