במאמר שמתפרסם השבוע ב”הארץ” מסביר ד”ר אילן סמיש, ביוכימאי וביואינפורמטיקאי במכון ויצמן למדע וכתב באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, שמחקרי גנטי שנערך לאחרונה הוביל את החוקרים לתובנה לפיה ניתן לחלק את סרטן הלבלב, אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר, ל- 4 תתי סוגים, שהטיפול בהם עשוי להיות שונה. להלן 4 תתי הסוגים כפי שמוצגים במאמר:

1. סרטן לבלב של תאי קשקש (Squamous)—נוצר בשל פגמים בגנים שאחראים על חלוקתם של תאי הקשקש, מה שגורם לחלוקה לא מבוקרת שלהם;

2. סרטן לבלב של תאי?אב (Progenitor) —תאי אב הם תאים שמתמיינים לתאים בוגרים מסוגים שונים שאינם יכולים להתחלק יותר. נמצא כי סרטן זה נוצר בשל פגמים בגנים המעורבים בהתמיינות תאי אב לתאי הקשקש, מה שגורם לחלוקה לא מבוקרת שלהם;

3. סרטן לבלב חיסוני  (Immunogenic) —נוצר בשל פגמים בגנים ששייכים למערכת החיסון ואחראים על התגובה החיסונית של תאי לבלב. כך, מערכת החיסון אינה יכולה לתקוף תאים סרטניים ואף עלולה לייצר תגובה דלקתית שמעודדת את צמיחתם וחלוקתם;

4. סרטן לבלב של תקלת התמיינות תאים המפרישים חומרים לתוך הרקמה או מחוצה לה (ADEX) —נוצר בשל פגמים בגנים שאחראים על תהליך ההתמיינות של תאי הלבלב, שבו נקבע אם הם יהפכו לכאלו המייצרים הורמונים מווסתי סוכר בדם כגון אינסולין (המופרש לתוך רקמת הגוף) או כאלו המייצרים אנזימים לפירוק מזון (המופרשים למערכת העיכול שנמצאת מחוץ לרקמת הגוף). פגם בגנים האחראים לתהליך זה עלול לגרום לחלוקה לא מבוקרת של תאי הלבלב.

לדעת  סמיש החלוקה ל-4 תתי הסוגים הללו עשוייה להוביל לפריצת דרך באיבחון ובטיפול.

למאמר המלא ב”הארץ”