מחקר חדש מצא כי cancer-testis antigen PRAME  מצליח לחזות באופן בלתי תלוי את הסיכון לגרורות במטופלים הסובלים ממלנומה של הענביה בשלב 1. לדברי החוקרים, לאחר שיאושררו ממצאי המחקר במבדקים נוספים (למשל, מחקר פרוספקטיבי המתקיים ב-27 מרכזים שהם מבצעים בימים אלה), יהיה ניתן להשתמש ב-PRAME כמארקר עבור סיכון גרורתי מיידי במטופלים עם מלנומה של הענבייה שלב 1. לדבריהם, פעולה כזו תשפר את המעקב הסיסטמטי אחר גרורות וכן תוכל לאתר מועמדים מתאימים לטיפול תומך כחלק ממחקרים קליניים חדשים.

מלנומה של הענבייה ניתנת לסיווג כ-CLASS  1, כלומר כבעלת סיכון נמוך לגרורות או כ-CLASS 2, כלומר בעלת סיכון גבוה להופעת גרורות. כדי להבחין ביניהן נעשה שימוש באופן שגרתי בסיווג 12-gene expression. עם זאת, לעתים גידולים המסווגים כ-CLASS 1 יוצרים גרורות, והמארקרים הקיימים היום לא מאפשרים לצפות זאת בצורה טובה. החוקרים חיפשו אם כך אחר מרקרים מדוייקים יותר וזיהו את PRAME (preferentially expressed antigen in melanoma) כגן המבוטא ביתר בגידולים מ-CLASS  1 השולחים גרורות. מתוך 26 גידולים מסוג 1, שבעה שלחו גרורות, ובכולם נראו רמות גבוהות של ביטוי של PRAME, בעוד שב-16 מתוך 19 הגידולים שלא שלחו גרורות היה ביטוי מינימלי של PRAME.  ב-64 גידולים אחרים שבחנו החוקרים נוכחות של PRAME  נקשרה באופן משמעותי להופעה של גרורות: לא היו אירועים מטאסטסטיים במקרים בהם לא היה ביטוי של PRAME  בעוד שההסתברות להופעה של גידולים במשך חמש שנים היתה 38% במקרים בהם היה ביטוי PRAME  בגידול (בגידולים מסוג 2 ההסתברות היתה 71%). 

החוקרים כותבים כי כעת יש 3 תתי סוגים רלוונטיים של גידולי מלנומה של הענביה, סוג (CLASS) 1 שהוא שלילי לביטוי PRAME, סוג 1 שהוא חיובי ל-PRAME   וסוג 2. בגידולים מ-CLASS 2, שבהם ההסתברות לגרורות בתוך חמש שנים עומדת על 70-80 אחוזים, ובהן יש כמעט תמיד מוטצית BAP1. הגרורות כוללות את הכבד ב-90% מהמקרים, והם אינם מגיבים למעכבי immunotherapy checkpoint.

בגידולים מסוג 1 שמבטאים PRAME אין כמעט נוכחות של מוטציות BAP1, והם בעלי שיעור הסתברות של כ-30% להופעת גרורות, ומעורבות הכבד היא רק ב-50% מהמקרים (עם זאת, יש לעקוב אחר אתרים לא הפטיים בשל כך). יש לבחון את הצורך בטיפול אימונותרפי; בגידולים של הענבייה שאינם מבטאים PRAME יש סיכון נמוך מ-5% להופעה של גידולים בחמש שנים, כך שהחוקרים אינם ממליצים על טיפול אדג’וונטי מחקרי במטופלים הללו. לדבריהם, המטופלים עם גידולים מסוג 1 ללא ביטוי PRAME זקוקים רק למעקב סיסטמטי בעצימות נמוכה.

Clin Cancer Res 2016.

לדיווח במדסקייפ