במאמר חדש שפורסם בכתב העת Nature טוענים חוקרים כי בניגוד למחקר קודם, שעורר רעש תקשורתי רב וקבע כי סוגים רבים של מחלות ממאירות מתפתחות פשוט בשל מזל רע, למעשה במקרים רבים ישנם גורמים נוספים רבים מעבר למזל בלבד. מתוצאות המחקר שלהם עולה כי יש גורמי סיכון אינטרינזיים תורמים רק בין 10% ל-30% מהסיכון במהלך החיים לפתח ממאירות. לדבריהם, הסיכון לפתח ממאירות במהלך החיים מושפע מאוד מגורמים חיצוניים, דוגמת רעלנים בסביבה, אורח חיים וזיהומים.
במסגרת המחקר ניסו החוקרים לזהות את התרומה של גורמים סביבתיים לסיכון למחלות ממאירות.
תחילה, הם הדגימו כי הקורלציה בין חלוקת תאי גזע ובין הסיכון לממאירות אינה מבחינה בין ההשפעות של גורמים פנימיים וחיצוניים. הם בחנו מחדש את הקשר הכמותי בין הסיכון במהלך החיים לממאירות ובין חלוקה של תאי גזע תקינים. במידה וגורם אינטרינזי היה משחק תפקיד מג’ורי, אזי ניתן היה לצפות כי חלוקה דומה של תאי גזע תלווה בסיכון דומה לממאירות במהלך החיים.
עם זאת, החוקרים מצאו כי דפוס זה היה נדיר, וקבעו כי גורמים אינטרינזיים משחקים תפקיד חשוב רק ב-10% מהגידולים הממאירים. לטענתם, נתונים אפידמיולוגיים תומכים בטענה זו, מאחר ואלו מראים כי במהגרים העוברים ממדינה עם היארעות נמוכה של מממאירות למדינות בהן שיעורי היארעות גבוהים של מחלו ממאירות, רוכשים בהדרגה את הסיכון המוגבר.
בנוסף, החוקרים ניתחו את הנתונים ממחקרים שפורסמו לאחרונה בנושא חותמות גנטיות בגידולים ממאירים ומצאו כי מרבית הגידולים, כולל סרטן מעי גס ורקטום, ריאות, שלפוחית שתן ובלוטת תריס, מבטאים מוטאציות הנובעות ככל הנראה מגורמים חיצוניים.
בהמשך, הם בחנו נתונים מתכנית SEER (Surveillance, Epidemiology, and End Results) מהם עלה כי עבור גידולים ממאירים רבים, שיעורי ההיארעות והתמותה מצויים במגמת עליה, עדות לתרומה משמעותית של גורמים חיצוניים.
לסיום, מודלים ששימשו לניתוח התרומה של תהליכים אינטרינזיים להתפתחות ממאירויות מצאו כי דרושות שלוש מוטאציות, או יותר, להופעת ממאירות, כאשר גורמים אינטריזניים אינם יכולים לספק הסבר לסיכון הנ”ל.
מכאן עולה כי במרבית המקרים, גורמים אינטרינזיים אחראיים לאחוז קטן מהסיכון להתפתחות הגידול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!