במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Obesity מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי במתבגרים שמנים ובעלי עודף משקל עם דיאטה עתירת מלח אורך הטלומרים בתאי הדם הלבנים קצר יותר, בהשוואה לאלו הצורכים דיאטה המכילה מלח בכמות קטנה יותר.
החוקרים מציינים כי למעלה מ-80% מבני הנוער שלקחו חלק במחקר הנוכחי צרכו נתרן בכמות העולה על ההמלצה לצריכה של עד 2,300 מ”ג ביום.
מדגם המחקר כלל 766 משתתפים בגילאי 14-18 שנים, מחציתם בנות ו-49% ממוצא אפריקאי-אמריקאי. המשתתפים ביקשו לבחון את הקשר בין צריכת מלח ובין אורך הטלומרים במשתתפים אלו, שדיווחו על צריכת הנתרן היומית באמצעות שבעה יומנים בני 24 שעות.
החוקרים מדדו את אורך הטלומרים בלויקוציטים, שלעיתים קרובות משמש במחקרים אפידמיולוגיים ועומד בקורלציה עם אורך הטלומרים בתאים מרקמות אחרות. הם סיווגו את המשתתפים לקבוצות עם צריכת נתרן גבוהה ונמוכה, על-בסיס חציון צריכה של 3,281 מ”ג ביום.
בקרב אלו שצרכו נתרן בכמות קטנה, הצריכה הממוצעת עמדה על 2,388 מ”ג ביום, ואילו בקבוצת המשתתפים שצרכו נתרן בכמות גדולה עמדה הצריכה הממוצעת על 4,142 מ”ג ביום.
בכלל המשתתפים ובאלו עם משקל תקין לא תועד קשר בין אורך הטלומרים בתאי הדם הלבנים ובין צריכת מלח. עם זאת, בקרב בני נוער שצרכו כמות נתרן רבה יותר תועדה שכיחות גבוהה יותר של השמנת יתר. מבין אלו בעלי עודף משקל או השמנה, באלו עם צריכת מלח גבוהה אורך הטלומרים היה קצר יותר בהשוואה לבעלי עודף-משקל או השמנה בקבוצת המשתתפים שצרכו נתרן בכמות מעטה (p=0.04).
ממצאי המחקר מרמזים לקשר אדיטיבי וסינרגיסטי בין צריכת נתרן והשמנה. עם זאת, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי מאחר ומדובר במחקר חתך.
Int J Obesity 2015
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!