מחקר חדש מה-NEJM מצביע על כך שטיפול באמצעות שילוב של  Dabrafenib ו- trametinib  , משפר באופן מובהק את ההישרדות הכוללת בהשוואה לטיפול מונותרפי ב-vemurafenib בחולי מלנומה גרורתית עם מוטציות של BRAFV600E   או  V600K  ללא טיפול קודם.

ברקע מציינים החוקרים כי  טיפולים מונותרפיים ב- vemurafenib  ו-dabrafenib הראו יעילות במטופלים ללא טיפול קודם הסובלים ממלנומה גרורתית עם מוטציות של BRAFV600E   או  V600K .

שילוב הטיפול עם dabrafenib וחוסם ה-MEK באמצעות   trametinib  , בהשוואה ל-dabrafenib בלבד , מגביר את הפעילות נגד הגידול בקבוצת מטופלים זו.

במחקר פתוח תווית זה, משלב III , החוקרים הקצו באופן אקראי 704 מטופלים עם מלנומה גרורתית עם מוטציות מסוג  BRAFV600E   או  V600K  לקבלת טיפול משולב עם dabrafenib (במינון של 150 מ”ג פעמיים ביום) ביחד עם  trametinib  (במינון של 2 מ”ג , פעם ביום) או vemurafenib (במינון של 960 מ”ג , פעמיים ביום) פומי כטיפול קו ראשון.

יעד המחקר המרכזי היה הישרדות כוללת.

החוקרים מדווחים בניתוח הביניים של ההישרדות הכוללת שתוכננה מראש ואשר בוצעה לאחר ש-77% של סה”כ האירועים הצפויים הופיעו, סך שיעור ההישרדות ב-12 חודשים היה 72% (בטווח בין 67%-77%) בטיפול המשולב, ו-65% (בטווח 59%-70%) בטיפול בקבוצת ה-vemurafenib . הסיכון היחסי לתמותה בקבוצת הטיפול המשולב היה 0.69 (בטווח 0.53-0.89) ומובהק סטטיסטי.

יעד הביניים שהוגדר מראש להפסקת המחקר (בשל סיבות אתיות) נחצה והמחקר הופסק בשל יעילות גבוהה יותר של הטיפול המשולב, ביולי 2014.  ההישרדות ללא התקדמות מחלה החציונית הייתה 11.4 חודשים בקבוצת הטיפול המשולב לעומת 7.3 חודשים בטיפול המונותרפי. (סיכון יחסי מובהק של 0.56 בטווח 0.46-0.69).

שיעור התגובה האובייקטיבי היה 64% בקבוצת הטיפול המשולב לעומת 51% בקבוצה המונותרפית, וההבדל היה מובהק. שיעורי תופעות הלוואי היו דומים בשתי הקבוצות. תאי קרצינומה קשקשית ו-keratoacanthoma הופיעו ב-1% מהמטופלים בקבוצת הטיפול המשולב, וב-18% מקבוצת הטיפול ב-vemurafenib .

החוקרים מסכמים כי השילוב של Dabrafenib + trametinib משפר באופן מובהק אל ההישרדות הכוללת בהשוואה לטיפול מונותרפי עם vemurafenib במטופלים עם מלנומה גרורתית עם מוטציות של  BRAFV600E   או  V600K ללא עליה ברעילות הכוללת.