אין תועלת לבדיקות סקירה של רמות וויטמין D (מתוך Ann Intern Med.)

בהנחיות ראשונות מסוגן מטעם ה-USPSTF (US Preventive Services Task Force) בנושא בדיקות סקירה שגרתיות של מטופלים א-תסמיניים לנוכחות חסר וויטמין D, קובעים המומחים כי אין עדויות התומכות בביצוע בדיקות סקר אלו באופן שגרתי ולכן לא ניתן להמליץ על גישה זו.

למרות שקיימת הסכמה כללית כי רמות 25-(OH)D נמוכות מ-50 ננומול לליטר (20 ננוגרם למ”ל) עשויות לפגוע בבריאות העצם, עדיין לא ברור אם רמות גבוהות מסף זה הן הרמות האופטימאליות.

מנתוני NHANES (National Health and Nutrition Examination Survey) עולה כי בין השנים 2003 עד 2006, עד 33% מתושבי ארצות הברית היו בסיכון לרמות 25-(OH)D נמוכות מ-50 ננומול לליטר (20 ננוגרם למ”ל) ו-77% היו בסיכון לרמות נמוכות מ-75 ננומול לליטר (30 ננוגרם למ”ל).

למרות זמינות רבה של בדיקות שונות להערכת רמות וויטמין D בדם, אין בדיקה בינלאומית המוסכמת על הכלל.

המומחים אספו נתונים מ-11 מחקרים שמצאו כי טיפול בוויטמין D הפחית את שיעורי התמותה בהשוואה לפלסבו או ללא כל טיפול, אך זאת רק בקרב קשישים במוסדות. הטיפול בחסר וויטמין D לווה גם בירידה בסיכון לנפילות אך לא בשברים בחמישה מחקרים. על-בסיס העדויות הזמינות בספרות הרפואית, צוות המומחים קבע כי לא ניתן לקבוע את המאזן בין התועלת ובין הסיכונים של בדיקות סקירה והתערבויות מוקדמות.

להערכת הבטיחות נאספו נתונים מ-24 מחקרים קליניים שכללו כ-5,000 משתתפים עם חסר וויטמין D, בין הגילאים 31-85 שנים, שבחנו את הנזקים האפשריים של תוספי וויטמין D, אך לא זוהו סוגיות בטיחותיות. המטופלים נטלו מינונים של 400 עד 7,000 יחידות ביום או 8,400 עד 54,000 יחידות בשובע במשך שישה שבועות עד ארבע שנים.

מחקרים קודמים הציעו כי טיפול בוויטמין D עשוי להביא להתפתחות היפרקלצמיה, היפרפוספטמיה, דיכוי רמות הורמון פאראתירואיד והיפרקלציאוריה. בסקירה הנוכחית לא זוהו הבדלים באירועים החריגים, כולל אירועים חריגים חמורים לדוגמא, היפרקלצמיה, אבני כליות, או תסמינים המערבים את מערכת העיכול לא היו נפוצים יותר בקרב המטופלים בוויטמין D, בהשוואה לפלסבו או ללא טיפול.

ה-USPSTF אינו היחיד התומך בעמדה זו ואיגודים נוספים אינם תומכים בשלב זה בעריכת בדיקות סקירה שגרתיות לנוכחות חסר וויטמין D באוכלוסיה הכללית. עם זאת, ההמלצות של איגודים אחרים בנוגע לבדיקות סקירה לחסר וויטמין D הן שונות:

·         איגודי ה-American Congress of Obstetricians and Gynecologists, American Geriatric Society ו-National Osteoporosis Foundation תומכים בבדיקת רמות וויטמין D כחלק מהטיפול באוסטיאופורוזיס או מניעת נפילות.

·         ה-Endocrine Society ממליצים על בדיקות סקר לחסר וויטמין D רק במטופלים בסיכון.

·         ה-Institute of Medicine לא קבעו הגדרות רשמיות בנוגע לבדיקות סקר לחסר וויטמין D, אך פורסמה הקצאה יומית מומלצת של וויטמין D, כמות משוערת הנדרשת לענות או לעלות על צרכיי וויטמין D ב-97.5% מהמבוגרים. כאשר מניחים חשיפה מינימאלית לשמש, ההמלצה היא ל-600 יחידות ביום במבוגרים בגילאי 19-70 שנים ו-800 יחידות ליום במבוגרים מעל גיל 70 שנים. כמו כן, נקבע כי רמות 25-(OH)D של 40 ננומול לליטר מספיקות בכיד לענות על הצרכים של כמחצית מהאוכלוסיה, ורמות של 50 ננומול לליטר ומעלה עונות על הצרכים של כמעט כל האוכלוסיה.

Ann Intern Med. Published online November 24, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן