במטופלים עם רמות נמוכות של וויטמין D תועד סיכון מוגבר לתמותה עקב מחלות ממאירות, אך זאת רק במידה וכבר אובחנו עם ממאירות, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו בכתב העת BMJ.
שיעורי התמותה מכל-סיבה היו גבוהים פי 1.57 במבוגרים ברבעון התחתון של רמות 25-Hydroxyvitamin D [25(OH)D], אך שיעורי התמותה על-רקע ממאירות היו גבוהים יותר משמעותית רק בחולים עם היסטוריה של ממאירות.
עם זאת, מהמחקר עולה עוד כי רמות וויטמין D משתנות באופן ניכר בין מדינות, מינים והמועד בשנה. החוקרים כותבים כי יש להמתין לתוצאות מחקרים מבוקרים ואקראיים ארוכי-טווח להערכת תוחלת החיים, בטרם ניתן יהיה להמליץ על תוספי וויטמין D במרבית הנבדקים עם רמות נמוכות של הוויטמין.
מטה-אנליזה אחרת, שכלל כ-17,000 חולי סרטן בסין, זיהתה תועלת הישרדותית טובה יותר בחולים עם לימפומה, ממאירות של המעי הגס והרקטום, או ממאירות של השד, עם רמות וויטמין D ברבעון העליון, בהשוואה לאלו ברבעון התחתון.
רמות גבוהות יותר של וויטמין D לוו בשיעור נמוך משמעותית של תמותה מסיבות ספציפיות בחולים עם ממאירות של המעי הגס והרקטום ולימפומה, ושיעורי הישרדות ללא-מחלה השתפרו משמעותית בחולים עם ממאירות של השד ואלו עם לימפומה.
במחקר הנוכחי התמקדו החוקרים בנתונים אודות כ-26,000 משתתפים בגילאי 50-79 שנים משבעה מדגמים באירופה ומחקר אחד בארצות הברית. ממוצע משך המעקב במחקרים נע בין 4.2-15.9 שנים. במהלך תקופת המעקב, 6,695 משתתפים הלכו לעולמם 2,227 עקב ממאירות, 2,624 עקב מחלות לב וכלי דם והיתר מסיבות אחרות.
החוקרים מצאו כי תמותה מכל-סיבה ברבעון התחתון לעומת העליון הייתה גבוהה פי 1.5. עם זאת, כאשר בחנו את שיעורי התמותה ספציפית עקב ממאירות, הם מצאו קשר משמעותי רק באלו עם היסטוריה של ממאירות (יחס סיכון של 1.70). הנתונים הצביעו על קשר מנה-תגובה הפוך ועקבי לאורך המחקרים לתמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית ובין תמותה עקב מחלות ממאירות בחולים עם היסטוריה של ממאירות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!