גירוי אפידוראלי עשוי לסייע לחולים משותקים להזיז את הרגליים (Brain)

במאמר חדש מתארים מומחים גישת טיפול חדש לשיתוק, גירוי אפידוראלי (Epidural Stimulation), ומדווחים כי בארבעה גברים עם שיתוק מוטורי כרוני תועדה תנועה רצונית מסוימת לאחר גירוי אפידוראלי מהתקן מושתל. היכולת של החולים הללו לנוע באופן רצוני השתפרה לאורך הזמן עם גירוי יומי ואימונים.

החוקרים מסבירים כי לאחר פציעות אלו מסבירים לחולים כי לא יוכלו ללכת שוב וכי יהיו מרותקים לכיסא גלגלים כל חייהם. אך מהמחקר עולה כי גירוי חשמלי עשוי לתכנת מחדש עצבים שנפגעו בחוט השדרה, ובאופן זה להשיב את היכולת לקלוט גירוי.

המחקר כלל ארבעה גברים, בגיל ממוצע של 26.9 שנים, עם פגיעה בחוט השדרה שאירעה לפחות שנתיים לפני המחקר. הפציעות נעו מפגיעה נוירולוגית בגובה C7 עד T5. אף אחד מהחולים לא הצליח ללכת או לעמוד באופן עצמאי או להניע באופן רצוני את הגפיים התחתונות למרות שיקום ואימונים מכוונים.

החוקרים השתילו התקן לבטן של כל חולה. ההתקן פותח במקור לשימוש להקלה על כאב, אך תוכנת מחדש לשמש כהתקן לגירוי אפידוראלי של חוט השדרה. החוקרים השתילו גם מערך אלקטרודות לאורך חוליות T11-T12, שם היו  ממוקמים חיישני תנועה. האלקטרודות הוצבו באותו מקום בכל החולים, ללא תלות בגובה הפגיעה הנוירולוגית.

הם גירוי ועם רמזים ויזואליים או שמיעתיים, החולים יכלו לבצע תנועות מכוונות של הרגליים, הדורשות בקרה מוטורית מדויקת מאוד.

המומחים מסבירים כי עם גירוי אפידוראלי ניתן להגביר את המודעות של חוט השדרה, וללמד אותו להקשיב, כך שכאשר ההוראה לבצע תנועה מגיעה מהמוח, חוט השדרה יכול לקבל את הפקודה ולטפל בכל הפרטים כיצד להניע את הגפיים.

המשתתפים עברו גם אימוני צעידה ועמידה יומיים עם הגירוי בתנאי מעבדה ובהמשך בכוחות עצמם, עם אימונים עם גירוי במשך כשעתיים בכל יום. עם הגירוי היומי והאימונים, התנועות הרצוניות של ארבעת הגברים השתפרו עם הזמן, ממצאים המעידים על היכולת של חוט השדרה לעמוד עם אימונים ספציפיים למשימה.

כעת, עם הגירוי, הגברים יכולים להניע את רגליהם, להניע את אצבעות הרגליים באופן עצמאי ולהזיז את הקרסוליים. למרות שהחולים יכולים לעמוד ולהרים את הרגל, הם אינם יכולים ללכת, פעולה הדורשת תיאום מורכב יותר בין  הרגל השמאלית והימנית, השרירים המכופפים והמיישרים. כעת עובדים על טכנולוגיה חדשה במטרה להתגבר על מכשול זה.

Brain. Published online April 8, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן