בכתבה שפרסם הבוקר דן אבן ב’הארץ’ הוא מדווח על נייר עמדה שהוציאו איגוד רופאי המשפחה והאגף למדיניות רפואית בהסתדרות הרפואית, כחלק מפעולה של כח המשימה הישראלי לקידום בריאות ורפואה מונעת, שבא לסייע בהפחתת הקשיים הפיזיים בטיסה וכולל בין השאר, המלצות לדרכי מניעה של יעפת (ג’ט לג), להתמודדות עם השהות במטוס עם פמפום האוזניים מדי 30 שניות בעת ההנמכה של המטוס כדי להפחית לחץ באוזניים ולהנעת הגפיים ולהמנעות מבגדים לוחצים כדי למנוע קרישי דם. עוד נכתב בנייר העמדה כי הטיפול המומלץ בחרדת טיסות הוא קוגנטיבי-התנהגותי הכולל חשיפה הדרגתית למטוסים, ועוד.

בכתבה מדווח אבן כי באוניברסיטת פיטסבורג בחן צוות חוקרים את היקפי אירועי החירום הרפואיים בטיסות בחמש חברות תעופה מסחריות, בין 2008-2010; החוקרים מצאו קרוב ל-12,000 אירועי חירום רפואיים, אחד לכל 604 טיסות מסחריות, כשהשכיחים ביניהם היו שינויים בקצב הלב, הפרעות נשימה ובחילות והקאות. הסיכון לאירוע חירום גדל עם המרחק שעובר המטוס (לא כולל טיסות ארוכות במיוחד, מעל 10,000 ק”מ, שבהן הסיכון דווקא יורד בהשוואה לטיסות קצרות). בכמעט ממחצית מהאירועים, רופאים שהיו על המטוס העניקו עזרה לנזקק. נראה כי רק מיעוט מאירועי החירום מסתבכים עד למצב בו יש צורך לשנות את מסלול הטיסה או שחלילה נגמרים במות החולה.

לכתבה ב’הארץ’