במאמץ משותף של חוקרים אמריקאיים, סינים וישראלים נראה כי הובן כעת המנגנון שהופך את החולד העירום לחסין מפני מחלת הסרטן. התקווה הגדולה של החוקרים היא כמובן שניתן יהיה ליישם את הממצאים גם בבני אדם. החולד העירום (כמו החולד העיוור, שעמד במרכז מחקר קודם שערכה הקבוצה) הוא מכרסם, המאופיין באריכות חיים ובעמידות למחלת הסרטן. החוקרים (מאוניברסיטת רוצ’סטר בניו יורק, מאוניברסיטת טונג’י בשנגחאי ומאוניברסיטת חיפה) מדווחים שהצליחו לזהות את המנגנון האחראי לעמידות זו, במחקר שפורסם החודש ב-Nature ושסקירה שלו הופיעה אמש ב’הארץ’.
החוקרים זיהו כי החולד העירום מפריש חומצה היאלורונית מתאי רקמות החיבור בגופו בריכוז הגבוה עד פי חמש מעכברים ומבני אדם. בשל כך יורדת פעילות אנזימים מסוימים, ביניהם האנזים HYAL2 ולהופעת נוזל המכונה HAS2, כשהחולדים הופכים לרגישים מאוד להתפתחות של גידולים סרטניים כשניתן ביטוי יתר לאנזים HAYL2 או כשהחוקרים שאבו את הנוזל HAS2. הסיבה האבולציונית לריכוז החומצה הגבוה בחולד העירום מוסברת על ידי החוקרים בכך שהיא מעניקה גמישות רבה למכרסם החי במחילות צרות; התקווה, כאמור, היא שניתן יהיה לעשות שימוש במגנון זה גם בטיפול בסרטן בבני אדם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!