למרות היתרונות הרפואיים המוכרים הטמונים בפעילות גופנית והתעמלות עבור מטופלים עם מחלת לב איסכמית, לא מספיק רופאים ממליצים למטופלים שלהם על פעילות גופנית למניעה וכטיפול במחלת הלב, כך לפי מאמר שפורסם ב- Journal of the American Medical Association.

הכותבים טוענים שפעילות גופנית היא ריפוי. לדבריהם, למרות שמערכת הבריאות מתאמצת כל כך כדי להשפיע על גורמי הסיכון למחלות לב, כמו טיפול בכולסטרול, הורדת יתר לחץ דם, הורדה של רמות המוגלובין מסוכר ופסקת עישון, מום מה פעילות גופנית לא נכנסת לאותה רובריקה של שינוי וטיפול בגורם סיכון. לכן דוחקים הכותבים ברופאים המטפלים להתייחס לחוסר בפעילות גופנית כגורם סיכון למחלה הניתן לטיפול, כמו שאר גורמי הסיכון הרלוונטיים. הם מוסיפים כי אם רופאים היו מייעצים למטופלים שלהם להתעמל חצי שעה עד שעה ביום, חמש פעמים בשבוע, היתה לכך השפעה מכרעת על ההיארעות של עודף משקל והשמנה באוכלוסיה. פעילות גופנית יכולה להועיל גם במניעה שניונית של מחלות לב ויש לה השפעה חיובית על התמותה ממחלות לב. 

הכותבים טוענים שמטופלים שסבלו מאירוע לבבי לא מופנים דרך קבע לשיקום לבבי וכי רופאים לא ששים להמליץ למטופלים על פעילות גופנית או תכניות שיקום במרפאה, מאחר שראשית כל, במדינה שבה לא לכל אדם ביטוח רפואי מספק, לא תמיד ברור מה יהיו ההחזרים הכספיים שיקבלו המטופלים מחברות הביטוח או ממערכת הבריאות לתכנית כזו, ושנית, קרדיולוגים לעתים קרובות מטפלים בבעיה הלבבית וחושבים שהמלצה על פעילות גופנית היא מתחום טיפולו של הרופא המפנהאו רופא המשפחה. כמו כן, רופאים ומטופלים חוששים לעתים לעסוק או להמליץ על פעילות גופנית לאחר אירוע לבבי בשלב ההחלמה כחלק מתפיסה שמרנית יותר, זאת למרות שפעילות גופנית בעצימות נמוכה עד בינונית יכולה לשפר את איכות החיים ואת הבטחון של המטופל בהבראה ולאפשר לו לעבור לטיפול מבוקר פחות, וכי למרות החשש מהחמרה של תעוקת הלב בעקבות הפעילות, רב המחקרים מעידים דווקא ההיפך. עוד הם כותבים כי כי שימוש בניטרטים קצרי טווח טרם הפעילות הגופנית יוכל למנוע מצב של תעוקת חזה בעקבות פעילות גופנית, ולא לשמש רק כטיפול בתעוקת חזה.

לסיכום, החוקרים ממליצים לרופאים להדגיש את חשיבות הפעילות הגופנית והתעמלות למטופלים הלוקים בלבם, כחלק מתהליך השיקום וכמניעה של תחלואה שניונית.

לידיעה במדסקייפ

למאמר ב-JAMA

JAMA. 2013;309(2):143-144