בכתב העת BMC Musculoskeletal Disorders פורסמו תוצאות מחקר חדש, המאשרות כי גיל וצפיפות המינרלים של העצם הינם גורמי סיכון מג’וריים לשברי חוליות. עם זאת, בשני המינים, שני הגורמים היו אחראיים לפחות ממחצית הסיכון לשברים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שברי חוליות הינם הסוג הנפוץ ביותר של שברים אוסטיאופורוטיים, כרוכים בסיכון מוגבר לשברים נוספים, תחלואה ותמותה. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את התרומה של גורמי סיכון חשובים לוריאביליות הסיכון לשברי חוליות.
החוקרים קבעו את שכיחות שברי חוליות בגישת VFA ב-2887 גברים ונשים, בגילאי 38-87 שנים, במחקר מבוסס אוכלוסייה Tromso Study לשנים 2007-2008. צפיפות המינרלים של העצם בירך נבחנה באמצעות בדיקת DXA. מידע אודות אורח החיים נאסף באמצעות שאלונים.
החוקרים מצאו כי בשני המינים, גיל (יחס סיכויים לכל חמש שנים נוספות של 1.32 בנשים ו-1.21 בגברים) וצפיפות המינרלים של העצם (יחס סיכויים לכל ירידה בסטיית תקן של 1.60 בנשים ו-1.40 בגברים) הינם גורמי סיכון בלתי-תלויים לשברי חוליות. ברמות BMD (Bone Mineral Density) של למעלה מ-0.85 גרם לסמ”ר, בגברים זוהה סיכון גבוה יותר לשברים בהשוואה לנשים (יחס סיכויים של 1.52), לאחר תקנון לגיל.
בגברים ובנשים, בהתאמה, כ-46% ו-33% משברי החוליות יוחסו לגיל מתקדם (למעלה מ-70 שנים) וצפיפות נמוכה של המינרלים בעצם (פחות מ-0.85 גרם לסמ”ר), כאשר לאחרון הייתה השפעה גדולה יותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי זיהוי החולים בסיכון לשברי חוליות עדיין מהווה אתגר לא-פשוט.
BMC Musculoskelet Disord. 2012;13(163)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!