ישנה תחושה כי מולטי-ויטמינים עשויים למנוע מחלות לב וכלי דם, ומחקרים תצפיתיים הדגימו קשר לא-עקבי בין טיפול קבוע במולטי-ויטמינים ובין מחלות לב וכלי דם, ללא מחקרים קליניים ארוכי-טווח להערכת הטיפול במולטי-ויטמינים. כעת, בכתב העת JAMA מתפרסמות תוצאות מחקר PHS II (Physician’s Health Study), מהן עולה לאחר עשר שנות טיפול ומעקב כי טיפול יומי במולטי-ויטמינים אינו מפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אוטמים לבביים, אירועים מוחיים או תמותה קרדיווסקולארית.
מחקר PHS הינו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקרפלסבו להערכת ההשפעות של טיפול ארוך-טווח במולטי-ויטמינים על מחלות לב וכלי דם. בעוד שהמחקר נועד לקבוע גם את ההשפעות של מולטי-ויטמינים על מחלות ממאירות, מחלות עיניים והידרדרות קוגניטיבית , התוצאות יפורסמו בנפרד.
המחקר החל בשנת 1997 עם המשך טיפול ומעקב עד יוני 2011. תחילה נכללו כ-14,600 רופאים ממין זכר, בגילאי 50 ומעלה (גיל ממוצע של 64.3 שנים), כולל 754 גברים עם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם. החולים חולקו באקראי לטיפול יומי במולטי-ויטמינים או פלסבו. התוצא העיקרי היה יעד סיום משולב של אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כולל אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי לא-פטאלי ותמותה קרדיווסקולארית. תוצאים משניים כללו אוטם לבבי ואירועים מוחיים בנפרד. במהלך חציון מעקב של 11.2 שנים, תועדו 1732 אירועים קרדיווסקולאריים.
בהשוואה לפלסבו, לא הודגמה השפעה מובהקת סטטיסטית לטיפול יומי במולטי-ויטמינים על אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים (11.0 ו-10.8 אירועים ל-1000 שנות-אדם, בהתאמה, יחס סיכון של 1.01). טיפול יומי לא השפעה על שיעור האוטמים הלבביים (3.9 לעומת 4.2 אירועים ל-1000 שנות אדם), האירועים המוחיים (4.1 לעומת 3.9 אירועים ל-1000 שנות אדם)או שיעורי התמותה הקרדיווסקולארית (5.0 ו-5.1 אירועים ל-1000 שנות אדם).
ההשפעה של טיפול יומי במולטי-ויטמינים על אירועים קרדיווסקולאריים מ’גוריים לא הייתה שונה בין גברים עם ובלי היסטוריה של מחלות לב וכלי דם.
לסיכום, לאחר למעלה מעשר שנות טיפול ומעקב ניתן לקבוע כי טיפול יומי במולטי-ויטמינים אינו מפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אוטם לבבי, אירוע מוחי ותמותה קרדיווסקולארית.
JAMA. 2012;308(17):1751-1760
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!