בהערכת הסיכון לדימום של חולים עם פרפור פרוזדורים המטופלים בנוגדי-קרישה, נראה כי כלי חדש ופשוט יחסית יש יתרון בהשוואה לאחרים, כך על-פי תוצאות מחקר חדש .
במחקר ההשוואתי מדד HAS-BLED (Hypertension, Abnormal Renal/Liver Function, Stroke Bleeding History or predisposition, Labile INR, Elderly, Drugs/Alcohol) גבר על האחרים בכל הנוגע לניבוי דימום בעל חשיבות קלינית, בהשוואה לשני מדדי הסיכון האחרים, HEMORR2HAGES (Hepatic/Renal Disease, Ethanol abuse, Malignancy, Older age, Reduced platelet count or function, Re-bleeding, Hypertension, Anemia, Genetic factors, Excessive fall risk, Stroke) ו-ATRIA (AnTicoagulation and Risk factors in AF).
חשוב לציין כי HAS-BLED הינו הכלי היחיד שהדגים ערך מנבא משמעותי לדימום תוך-גולגולתי.
החוקרים ערכו ניתוח פוסט הוק של מחקר AMADEUS, מחקר רב-מרכזי, אקראי, בתווית-פתוחה, בו נערכה השוואה בין Idraparinux במינון-קבוע אל מול טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K עם התאמת המינון בחולים עם פרפור פרוזדורים.
הסקירה כללה נתונים מקבוצת המטופלים באנטגוניסטים לוויטמין K בלבד, עם סך כולל של 2293 חולים, מהם 11% עם לפחות אירוע אחד של דימום בעל חשיבות קלינית ו-1.7% עם לפחות אירוע דימום מג’ורי אחד. החוקרים כללו אירועים שאירעו במהלך ההקצאה האקראית או תחת טיפול ובמהלך תקופת המעקב, עם מעקב של 429 ימים.
תוצא הבטיחות העיקרי של המחקר היה כל אירוע דימום בעל חשיבות קלינית, עם תת-סיווג לדימום מג’ורי ודימום לא-מג’ורי בעל חשיבות קלינית.
מהמחקר עולה כי שלושת הכלים לא הבחינו היטב בתוצאות הדימום, אם כי מדד HAS-BLED היה הטוב ביניהם.
בהשוואת סיווג מחדש, העדיפות של HAS-BLED באה לידי ביטוי בשיפור של 10.3% ו-13% בהשוואה ל-HEMORR2HAGES ו-ATRIA, בהתאמה. באשר להערכת עקומת ההחלטה, מדד HAS-BLED שוב היה עדיף על הכלים האחרים לזיהוי דימום בעל חשיבות קלינית.
בניגוד למדדים האחרים, ל-HAS-BLED הייתה משמעותי בניבוי דימום תוך-גולגולתי (p=0.03). ישנה חשיבות רבה לכלי מנבא כה מהימן, מאחר שדימום תוך-גולגולתי הינו הסיבוך החמור ביותר של טיפול בנוגדי-קרישה. עם זאת, החוקרים מדגישים כי הסיכון עדיין נמוך יותר מהסיכון לאירוע מוחי איסכמי במרבית החולים עם פרפור פרוזדורים, שאינם נוטלים טיפול בנוגדי-קרישה.
החוקרים מדגישים כי מדד HAS-BLED לא נועד לשמש ככלי להתוויה להפסקת טיפול בנוגדי-קרישה אלא נועד לעודד רופאים לזהות חולים בסיכון אפשרי, הנדרשים למעקב הדוק יותר. המדד מביא לכך שהרופאים חושבים אודות גורמי הסיכון ההפיכים לדימום, דוגמת לחץ דם לא-מאוזן, ערכי INR לא-יציבים וטיפול נלווה באספירין ו-NSAID. כמו כן, הם כותבים כי מדובר בכלי פשוט לשימוש.
המחקר הנוכחי הינו בין הראשונים להשוואת HAS-BLED עם מדד ATRIA. במאמר נוסף שפורסם לאחרונה דווח כי הערך המנבא של HAS-BLED עדיף על זה של המדד המורכב יותר ATRIA.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!