בעקבות ממצאי מחקר חדש, שפורסמו במהדורת אפריל של כתב העת PloS One, טוענים חוקרים כי ייתכן והקו המגשר בין הנטייה הגנטית לדלקת מפרקים שגרונית ובין הטריגרים הסביבתיים, הינו חיידקים המצויים במערכת העיכול.
החוקרים מציגים לראשונה עדויות לפיהן קיימת אינטראקציה בין גני HLA וסביבת מערכת העיכול, המשפיעה על הנטייה לדלקת מפרקים. החוקרים מציעים כי המיקרוביום במערכת העיכול עשוי לשמש כסמן חשוב במחקרים להערכת דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים התבססו על עכברים טרנסגניים עם HLA הומאני, שנשאו מוטאציות ב-HLA-DR, כך שהיו בעלי נטייה גנטית לדלקת מפרקים שגרונית (עכברים (0401*) או עמידים לדלקת מפרקים (עכברים 0402*), במטרה לקבוע אם גורמים גנטיים ופלאורה של מערכת העיכול מנבאים התפתחות דלקת מפרקים.
מהסקירה עולה כי הפלאורה של מערכת העיכול בעכברים בעלי נטייה לדלקת מפרקים, כללה בעיקר חיידקים דמויי-קלוסטרידיום, בעוד שבאלו עם עמידות לדלקת מפרקים מערכת העיכול הייתה עתירה בחיידקים מזן Porphyromonadaceae ו-Bifidobacteria.
בנוסף, בעכברים עמידים תועדה השפעה דינאמית, התלויה בגיל ומין, על המיקרוביום של מערכת העיכול, בעוד שבעכברים עם נטייה לדלקת מפרקים לא הודגמו הבדלים תלוי מין וגיל בפלאורה של מערכת העיכול, למרות שזוהו שינויים בחדירות מערכת העיכול.
לדברי החוקרים, הממצא העיקרי היה כי גני HLA, בהקשר של המיקרוביום של מערכת העיכול, עשויים להשפיע שניהם על הסביבה החיסונית ולתרום לנטייה לדלקת מפרקים. הם מצאו ריכוז גבוה יותר של חיידקים דמויי-קלוסטרידיום במערכת העיכול של עכברים עם נטייה גנטית לדלקת מפרקים. מכאן עולה כי אוכלוסיות חיידקים מגיבות לסביבה הגנטית, והדבר עשוי להוביל להתפתחות תגובה אוטואימונית.
החוקרים חושדים כי חיידקים דמויי-קלוסטרידיום עשויים לשבש את מבנה המיקרוביום במערכת העיכול. בשילוב עם חדירות מוגברת של מערכת העיכול, מכאן עולה האפשרות כי חיידקים הגורמים למחלה, דוגמת קלוסטרידיום, עשויים לעורר תגובה חיסונית סיסטמית המובילה לדלקת מפרקים באלו בעלי נטייה גנטית למחלה. החוקרים מציינים גם כי אנטיגנים של חיידקים מסוימים במערכת העיכול זוהו גם בנוזל סינוביאלי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים מוסיפים כי החיידקים במערכת העיכול עשויים לשמש כסמן זעיר-פלשני לנטייה לדלקת מפרקים שגרונית, כמו גם יעד תרפויטי אפשרי. כעת הם בוחנים אם התערבויות המשפיעות על ריכוז החיידקים עשויות להאט את התקדמות המחלה או לעצור אותה כליל. מחקר זה מעלה את האפשרות לפיתוח תרופות מסוימות המכוונות כנגד יעד זה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!