פעילות אירובית עשויה לשפר את איכות השינה בחולים עם דיכאון או חרדה

מקור: J Psych Res

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Psychiatric Research מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות אירובית מלווה בשיפור גדול יותר משמעותית באיכות השינה במבוגרים עם הפרעות פסיכיאטריות, כאשר התועלת המשמעותית ביותר תועדה באלו עם הפרעות דיכאון או חרדה.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 15 מחקרים אקראיים ומבוקרים שנערכו עד יוני 2025 וכללו נתונים אודות 775 מבוגרים עם הפרעות פסיכיאטריות. מבין המחקרים האקראיים ומבוקרים, שבעה בחנו חולים עם דיכאון, שלושה התמקדו בחולים עם סכיזופרניה, שלושה כללו חולים עם הפרעות חרדה ושני מחקרים כללו חולים עם הפרעות שימוש בחומרים.

במסגרת המחקר נבחנו השפעות התערבויות של פעילות אירובית, אשר כללו הליכה, רכיבה, ריצה, טיפוס מדרגות, חתירה, שחיה ותרגילי גוף-נפש. תוצאות התערבויות אלו נבחנו אל מול קבוצות ביקורת שכללו טיפול סטנדרטי, רשימת המתנה, פעילות בעצימות נמוכה או חינוך רפואי.

התוצא העיקרי היה שיפור באיכות השינה כפי שנקבע על-פי מדדים סובייקטיביים לפי דיווח עצמי, כולל מדד PSQI (או Pittsburgh Sleep Quality Index), מדד ISI (או Insomnia Severity Index) ומדד PSD (או Pittsburgh Sleep Diary); כמו גם כלים אובייקטיביים שכללו בדיקת מעבדת שינה.

ניתוחים לפי תתי קבוצות בחנו את ההשפעות של קטגוריית האבחנה ומדדי אימון FITT-VP (או Frequency, Intensity, Time, Type, Volume, Progression).

פעילות אירובית לוותה בשיפור משמעותי באיכות השינה בכלל אוכלוסיית המחקר, עם גודל השפעה מתון (p<0.0001). מניתוח לפי תתי-קבוצות עלתה תועלת משמעותית באיכות שינה סובייקטיביים (p<0.0001) ואובייקטיביים (p=0.0005).

מניתוח לפי קטגוריית אבחנה עלתה תועלת משמעותית בחולים עם דיכאון (p=0.0008) או חרדה (p=0.04) אך לא באלו עם הפרעות שימוש בחומרים או סכיזופרניה.

שיפור גדול יותר באיכות השינה תועדה עם פעילות אירובית בהיקף של שלוש פעמים בשבוע ומעלה (p<0.0001), פעילות בעצימות נמוכה-עד-בינונית (p<0.0001) ופעילות לאורך עשרה שבועות ומעלה (p<0.0001). לא תועדה תועלת משמעותית לפעילות בתדירות נמוכה.

התוצאים הטובים ביותר תועדה עם פעילות בהיקף של 30 דקות ומעלה בכל אימון אירובי (p=0.0002) ומשך פעילות גופנית כוללת של מעל 90 דקות בשבוע (p=0.0007).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים תובנות חדשות אודות קשר מנה-תגובה בין אימונים אירוביים ובין איכות השינה בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות.

J Psych Res, March 18, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן