האם היריון מעלה את הסיכון להישנות דיסקציה של עורק הצוואר או אירוע מוחי?

מקור: JAMA Network Open

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי היריון אינו מלווה בסיכון מוגבר להישנות דיסקציה של עורק הצוואר, אירוע מוחי, או תמותה עד חמש שנים מאוחר יותר בנשים עם היסטוריה של דיסקציה של עורק הצוואר.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה שכלל 33 מרכזים לטיפול באירוע מוחי בתשע מדינות והתבססו על נתונים שנאספו בין 1990 עד 2023. מדגם המחקר כלל 1,013 נשים עם דיסקציה של עורק הצוואר (גיל חציוני של 42 שנים) ולפחות שישה חודשי מעקב. מבין אלו, 114 נשים הרו במהלך תקופת המחקר ו-899 לא הרו.

התוצא העיקרי היה משלב הישנות דיסקציה של עורק הצוואר, אירוע מוחי מכל סוג ותמותה מכל-סיבה. תוצאים משניים כללו את המרכיבים הפרטניים של התוצא המשולב.

מהנתונים עולה כי התוצא המשולב תועד ב-9% מהנשים שהרו, כולל שבעה מקרים של הישנות דיסקציה של עורק הצוואר, שני מקרים של אירוע מוחי איסכמי ומקרה אחד של דימום תוך-מוחי, לעומת 7% בקרב נשים שלא הרו, כולל 32 מקרים של הישנות דיסקציה של עורק הצוואר, 26 מקרים של אירוע מוחי איסכמי, ארבעה מקרים של דימום תוך-מוחי וחמישה מקרי תמותה (יחס סיכון מתוקן של 0.77, רווח בר-סמך 95% של 0.38-1.56).

מהנתונים עולה כי חמישה מבין עשרה אירועים שנכללו תחת התוצא העיקרי בקבוצת הנשים ההרות תועדו במהלך תקופת משכב לידה, רמז לכך שמדובר בתקופה פגיעה במיוחד באוכלוסייה זו.

התוצאים המשניים גם לא הצביעו על הבדל משמעותי בין הקבוצות בסיכון להישנות דיסקציה של עורק הצוואר (יחס סיכון מתוקן של 1.0), אירוע מוחי איסכמי (יחס סיכון מתוקן של 0.5) או דימום תוך-מוחי (יחס סיכון מתוקן של 1.0).

שיעורי היארעות הישנות דיסקציה של עורק הצוואר עמדו על 0.7% לכל שנת-מטופלת בקבוצת הנשים שהרו לעומת 0.5% לשנת-מטופלת באלו שלא הרו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי היריון אינו מלווה בסיכון מוגבר להישנות דיסקציה של עורק הצוואר, אירוע מוחי או תמותה ולכן אין מקום להמליץ לנשים עם היסטוריה של דיסקציה של עורק הצוואר להימנע מהיריון בעתיד.

JAMA Network Open, July 17, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכון לדימום בטיפול באפיקסבן לעומת ריברוקסבן בתרומבואמבוליזם ורידי חריף

סיכון לדימום בטיפול באפיקסבן לעומת ריברוקסבן בתרומבואמבוליזם ורידי חריף

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/11/2026

שני נוגדי הקרישה הפומיים הישירים (DOACs), אפיקסבן וריברוקסבן, נפוצים מאוד לטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי (VTE). עם זאת, חסר מידע השוואתי ישיר מתוך ניסויים קליניים מבוקרים לגבי הבדלים פוטנציאליים בסיכון לדימום ביניהם

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן