משחקי וידאו לאורך שעות רבות עלולים להחמיר תסמינים פסיכיאטריים

מקור: PLoS One

משחק-יתר (Binge Gaming), המוגדר במקרים בהם דווח על משחקי וידאו במשך למעלה מחמש שעות רצופות, מלווה בהחרמת תסמינים פסיכיאטריים, כולל הפרעת משחקי אינטרנט (Internet Gaming Disorder), דיכאון וחרדה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת PLoS One.

מחקר החתך נערך בשנת 2022 וכלל למעלה מ-2,000 תלמידים מחמישה בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים בהונג קונג (1,404 בנים, גיל ממוצע של 12 שנים). החוקרים בחנו את התסמינים הפסיכיאטריים, המצב החברתי וההישגים האקדמיים באלו שדיווחו על משחק-יתר, אלו ללא היסטוריה של משחק-יתר ואלו שאינם משחקים במשחקי וידאו, תוך תקנון לגיל וזמן משחק יומי.

מהנתונים עולה כי השכיחות הכוללת של משחק יתר הייתה גבוהה ב-32% בבנים לעומת בנות (38% לעומת 24%, p<0.001).

בקרב בנים, באלו שדיווחו על משחק יתר דווח על שכיחות גבוהה יותר של תסמיני הפרעת משחקי אינטרנט (הבדל ממוצע מתוקן של 0.25, p<0.001), דיכאון (הבדל ממוצע מתוקן של 0.19, p<0.01), חרדה (הבדל ממוצע מתוקן של 0.21, p<0.001), דחק (הבדל ממוצע מתוקן של 0.16, p<0.05) ואיכות שינה ירודה (הבדל ממוצע מתוקן של 0.21,, p<0.001), כמו גם ירידה בתחושת מסוגלות עצמית בתחום הלימודי (הבדל ממוצע מתוקן של 0.11-, p<0.05), בהשוואה לאלו שללו היסטוריה של משחק יתר.

בבנות עם היסטוריה של משחק-יתר תועדה שכיחות גבוהה יותר של תסמיני הפרעת משחקי אינטרנט (הבדל ממוצע מתוקן של 0.31, P<0.001), דיכאון (הבדל ממוצע מתוקן של 0.36, p<0.001), חרדה (הבדל ממוצע מתוקן של 0.36, p<0.001), דחק (הבדל ממוצע מתוקן של 0.32, p<0.001), בדידות (הבדל ממוצע מתוקן של 0.22, p<0.01) ואיכות שינה ירודה (הבדל ממוצע מתוקן של 0.23, p<0.01) וסיכוי נמוך יותר לתמיכה חברתית (הבדל ממוצע מתוקן של 0.19-, p<0.01) ותחושת מסוגלות עצמית בתחום הלימודי (הבדל ממוצע מתוקן של 0.15-, p<0.05) לעומת נשים ללא היסטוריה של משחק יתר.

בבנים שלא שיחקו במשחקי וידאו תועדו רמות נמוכות יותר משמעותית של דחק ובדידות ורמות גבוהות יותר של תחושת מסוגלות בהיבט הלימודי בהשוואה לאלו ששללו היסטוריה של משחק-יתר; בבנות שלא נהגו לשחק במשחקי וידאו תועדו רמות נמוכות יותר של דיכאון, חרדה, דחק ובדידות ורמות גבוהות יותר של תחושת מסוגלות עצמית בתחום הלימודי, בהשוואה לבנות ללא היסטוריה של משחק-יתר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי משחק-יתר עשוי לשמש כסמן התנהגותי וגורם סיכון למגוון בעיות חברתיות, אקדמיות ובריאותיות ויש לנקוט בצעדים למניעת הרגל זה.

PLoS One, Aug 13, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכון לדימום בטיפול באפיקסבן לעומת ריברוקסבן בתרומבואמבוליזם ורידי חריף

סיכון לדימום בטיפול באפיקסבן לעומת ריברוקסבן בתרומבואמבוליזם ורידי חריף

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/11/2026

שני נוגדי הקרישה הפומיים הישירים (DOACs), אפיקסבן וריברוקסבן, נפוצים מאוד לטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי (VTE). עם זאת, חסר מידע השוואתי ישיר מתוך ניסויים קליניים מבוקרים לגבי הבדלים פוטנציאליים בסיכון לדימום ביניהם

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן