מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר תצפיתי שפורסם בירחון International journal of clinical practice, עולה כי חולי סוכרת סוג 2 שהחלו את טיפולם באינסולין באמצעות האינסולין NPH חוו חיסרון בינוני באיזון הגליקמי שלהם לאחר שנה בהשוואה לאינסולינים אחרים.
עוד עולה כי האינסולין glargine השיג ירידה טובה ביותר בערכי HbA1c, וכי אינסולין premix הדגים את העלייה הגדולה ביותר במשקל ואת המינון הגבוה ביותר הדרוש לאיזון, אולם גם הודגמה בו ההתמדה הניכרת ביותר בטיפול.
החוקרים מסבירים כי אינסולין מוסף באופן רגיל לתרופות להורדת ערכי גלוקוז בחולי סוכרת סוג 2, כאשר האיזון הגליקמי שלהם הופך לתת אופטימאלי.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את התוצאות של שימוש ראשוני באינסולין תוך השוואת מספר סוגים: NPH (neutral protamine Hagedorn), detemir, glargine או premix.
עבור המחקר זוהו 8,009 חולי סוכרת סוג 2 שלא נטלו טרם לכן אינסולין, שהיו בני 35 שנים ומעלה, עם ערכי HbA1c של 6.5% ומעלה. 1,463 החלו טיפול ב- NPH; 357 החלו טיפול ב- detemir; 2,197 החלו טיפול ב- glargine; ו 3,992 החלו טיפול ב- premix.
אוכלוסית המחקר כללה 4,337 חולים, ערכי ה- HbA1c הבסיסיים של אוכלוסיה זו עמדו על 9.5 + 1.6%, וירדו ל- 8.4 + 1.5% תוך שנה (הפרש 1.1- + 1.8%, p < 0.001). בהשוואה ל- NPH, אלו שנטלו detemir, glargine ו premix הדגימו ירידה מתוקננת ב- HbA1c של 0.00% (p = 0.99), 0.19% (p < 0.001) ו 0.03% (p = 0.51), בהתאמה.
משקל הגוף עלה ב- 2.8 ק”ג סה”כ (p < 0.001), וב- 2.3, 1.7, 1.9 ו 3.3 ק”ג עקב שימוש ב- NPH, detemir, glargine ו premix, בהתאמה (p < 0.001 עבור כל הקבוצות); מינון האינסולין לאחר שנה היה 0.70 (כללי), 0.64, 0.61, 0.56 ו 0.76 יחידות לק”ג ליום, בהתאמה.
לאחר 36 חודשים, 57% מן החולים שטופלו ב- NPH, 67% מאלו שטופלו ב- glargine ו 83% מאלו שטופלו ב- premix נותרו באותו מינון בו החלו את טיפולם.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!