שעת שינה מוקדמת יותר עשויה לשפר את משך השינה במתבגרים (Pediatrics)

במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתבגרים הצליחו להגדיל את סך שעות השינה שלהם ע”י הקדמת שעת השינה, כאשר הקדמת שעת השינה בשעה אחת לוותה בעליה של 41 דקות במשך השינה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי משך השינה מתקצר ב-10 דקות כל שנה לאורך גיל ההתבגרות, כאשר לאור שינויים בבקרת שינה מתבגרים נוהגים להישאר ערים עד שעה מאוחרת יותר. כעת הם ביקשו לבחון אם מתבגרים יכולים להגדיל את משך השינה שלהם ע”י הקדמת שעת השינה ואם יכולת זו משתנה עם הגיל.

מדגם המחקר כלל 77 צעירים בגילאי 9.9-16.2 שנים, אשר השלימו הערכה שנתית לאורך שלוש שנים. עוד נכללה קבוצה של 67 משתתפים בגילאים מתקדמים יותר, בטווח 15.0-20.6 שנים. כל שנה, המשתתפים הקפידו על שלושה משטרי שינה שונים (7 שעות, 8.5 שעות ו-10 שעות) לאורך ארבעה לילות עוקבים. המשתתפים התעוררו כל יום באותה שעה, כאשר משך השינה הכולל השתנה ע”י הקדמת שעת השינה. משך השינה נקבע על-פי בדיקת מעבדת שינה שבוצעה בלילה הרביעי של משטר השינה.

החוקרים מדווחים כי למרות עליה בחביון תחילת שינה ויקיצה לאחר תחילת שינה, משך השינה עלה עם הקדמת שעת השינה של המתבגרים. משך השינה הממוצע עלה מ-402.8 דקות עם 7 שעות ל-470.6 דקות עם 8.5 שעות ועד 527.5 שעות עם משטר שינה שכלל 10 שעות שינה. משך השינה ירד עם הגיל בהיקף של 1.55 דקות בשנה) אך ההשפעה של הקדמת שעת השינה על משך השינה לא הייתה שונה עם הגיל.

ממצאי המחקר מעידים כי מתבגרים יכולים לשפר את משך השינה שלהם ע”י הקדמת שעת השינה.

Pediatrics, June 12, 2023

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן