עליה במשך השינה בקרב בני נוער לאחר זעזוע מוח עשויה לנבא פרוגנוזה שלילית

מקור: JAMA Netw Open

בקרב ילדים ובני נוער הישנים זמן ארוך יותר, אפילו שעה אחת יותר מהרגיל, במהלך השבוע הראשון לאחר זעזוע מוח, תועד סיכון מוגבר לתסמינים סומטיים וקוגניטיביים גרועים יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. שינה ממושכת יותר לוותה גם בסיכון מוגבר לתסמינים ממושכים והתאוששות איטית יותר.

החוקרים התבססו על נתונים ממחקר אקראי שנערך בשלושה חדרי מיון לילדים באונטריו, קנדה, לאורך תקופה של שנתיים החל ממרץ בשנת 2017. המחקר כלל 291 ילדים ובני נוער בגילאי 10-18 שנים (גיל חציוני של 13.2 שנים, 44% נשים) שטופלו בשל זעזוע מוח בתוך 48 שעות מהחבלה.

כל חולה נשא מד האצה על שורש כף היד למשך 24 שעות ביום במהלך השבועיים הראשונים והשלים יומני שינה לניטור דפוסי השינה. מדד HBI (או Health and Behavior Inventory) שימש לנטור התסמינים, מדובר בשאלון להערכת תסמינים קוגניטיביים וסומטיים לאחר שבוע, שבועיים וארבעה שבועות מזעזוע המוח. השינוי בתסמינים נבחן על-פי סף שמרני (ממוצע סטיות תקן של 1.65 ומעלה) או ליבראלי (ממוצע סטיות תקן של 1.28 ומעלה).

מהנתונים עולה כי בקרב ילדים ובני נוער שישנו 10.5 לעומת 9.5 שעות בלילה במהלך השבוע הראשון לאחר זעזוע מוח תועד מדד תסמינים גבוה יותר לאחר שבוע אחד (הערכה של 1.3, רווח בר-סמך 95% של 0.25-2.28).

משך שינה ארוך יותר לווה בסיכון מוגבר לתסמינים ממושכים לאחר ארבעה שבועות (לפי סף שמרני: יחס סיכויים של 1.73, רווח בר-סמך 95% של 0.91-3.26; לפי סף ליבראלי, יחס סיכויים של 1.93, רווח בר-סמך 95% של 1.07-3.47).

בקרב בני נוער שישנו 10.9 שעות לעומת 9.9 שעות תועד סיכון גבוה יותר לתסמינים משמעותיים יותר לאחר ארבעה שבועות (הערכה של 2.2, רווח בר-סמך 95% של 0.85-3.47).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי משך שינה ארוך יותר מלווה בסיכון מוגבר לתסמינים ממושכים לאחר זעזוע מוח. לנוכח זאת, הם ממליצים לרופאים לעקוב אחר דפוסי השינה של צעירים לאחר חבלת ראש.

JAMA Netw Open, June 18, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכון לדימום בטיפול באפיקסבן לעומת ריברוקסבן בתרומבואמבוליזם ורידי חריף

סיכון לדימום בטיפול באפיקסבן לעומת ריברוקסבן בתרומבואמבוליזם ורידי חריף

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/11/2026

שני נוגדי הקרישה הפומיים הישירים (DOACs), אפיקסבן וריברוקסבן, נפוצים מאוד לטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי (VTE). עם זאת, חסר מידע השוואתי ישיר מתוך ניסויים קליניים מבוקרים לגבי הבדלים פוטנציאליים בסיכון לדימום ביניהם

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן