פריצת דרך מחקרית של צוות מדענים מישראל וארה”ב סוללת את הדרך לטיפול במוקוזיטיס אחת מתופעות הלוואי החמורות ביותר בקרב חולי סרטן העוברים טיפולים כימותרפיים וקרינתיים ובקרב מטופלים המתכוננים להשתלת מח עצם.
המוקוזיטיס היא תגובה דלקתית חזקה של הרירית של מערכת העיכול, ובפרט של הקיבה. היא גורמת בין היתר לקשיים בבליעה, חוסר תאבון, פצעים בחלל הפה ואובדן חוש הטעם. עד כה עולם הרפואה לא מצא מענה לדלקת קשה זו אשר מאלצת פעמים רבות חולי סרטן להפסיק טיפולים כימותרפיים וקרינתיים מוקדם מהרצוי.
נעמה קנריק, דוקטורנטית במרכז לאוטנברג לאימונולוגיה וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, מצאה כי מחיקת האנזים beta-TrCP מהקיבה משבשת את ה-DNA של הרירית, בדומה לטיפול כימותרפי ולהקרנות. האנזים beta-TrCP נתגלה לראשונה לפני 15 שנה במעבדות האוניברסיטה העברית על ידי מנחה עבודתה של קנריק פרופ’ ינון בן נריה מהאוניברסיטה העברית, שמצא יחד עם חתן פרס נובל לכימיה פרופ’ אהרון צ’חנובר כי אנזים זה מווסת תגובות דלקתיות חריפות.
קנריק הראתה כי תגובה חמורה של מוקוזיטיס הופיעה בעכברים שהונדסו גנטית כך שיהיו נטולי אותו אנזים. מעקב אחר הבסיס הפתולוגי של הריריות של העכברים חשף כי המקור לבעיה הוא חלבון בשם IL-1 beta שמופרש על ידי הקרום הרירי. מהמחקר עולה כי החלבון פותח באופן חריג את בטנת המעיים ובכך הוא מאפשר לחיידקי מעיים לחדר לתוכם ולהרוס אותם. קנריק מצאה כי טיפול בנוגדנים שחוסמים את החלבון IL-1 beta מונעים את המתקפה של המוקוזיטיס על העכברים נטולי האנזים beta-TrCP.
על בסיס ממצאי המחקר, החוקרים סבורים כי ניתן יהיה למנוע מקרי מוקוזיטיס בקרב בני אדם באמצעות שימוש בחומרים החוסמים את החלבון IL-1 beta . כבר כיום נעשה שימוש בחומרים אלו, כגון בתרופה אנקינרה, על מנת לטפל במצבים דלקתיים כרוניים דוגמת דלקת מפרקים.
המחקר, בו השתתף פרופ’ מיכאל קרין מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן דיאגו, פורסם לאחרונה בכתב העת האמריקאי היוקרתי PNAS . עורכי המחקר פתחו כעת במגעים עם מספר יצרניות תרופות במטרה להתחיל בניסויים קליניים על בני אדם בהם ייבחן אם החומרים החוסמים את החלבון IL-1 beta מצליחים למנוע מוקוזיטיס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!