האם Ximelagatran גורם פחות דימומים מקומדין בחולים עם פרפור פרוזדורים לא-מסתמי (Arch Intern Med)

ממחקר חדש עולה כי Ximelagatran קשור בסיכון נמוך יותר לדימומים בהשוואה לקומדין (Warfarin) בחולים עם Non-Valvular Atrial Fibrillation (NVAF). Ximelagatran הוא טיפול חדש המכוון לעיכוב טרומבין, שיכול להינתן כמינון אורלי קבוע, ללא צורך בניטור אנטי-קואגולנטי.

ניטור קומדין הוא בעייתי בשל הצורך בניטור נוגדי-קרישה, עם בדיקות INR כל 1-4 שבועות, להתאמת מינון. בנוסף, לקומדין אינטראקציה עם תרופות אחרות, מזון, פולימורפיזם גנטי, ומחלות אקוטיות, עם פוטנציאל לגרום לאפקט נוגד-קרישה עודף ודימומים.

בניתוח התוצאות נכללו 7329 חולים עם NVAF שהשתתפו במחקר להשוואת דימומים במטופלי Ximelagatran, במינון 36 מ”ג פעמיים ביום, או Warfarin Sodium (להשגת INR של 2-3). החוקרים בדקו את הסיכון השנתי לדימום כלשהו ודימום מג’ורי, מקרי מוות, מהלך הזמן ואתרים אנטומיים לדימום, וגורמי סיכון לדימום מג’ורי תחת טיפול ב- Ximelagatran או קומדין.

השכיחות השנתית של דימום כלשהו עמדה על 31.75% עבור Ximelagatran ו-38.82% עבור קומדין (Relative Risk Reduction = 18.2%, 95% CI = 13.0-23.1, P<0.001). שכיחות דימומים מגו’ריים עמדה על 2.01% לעומת 2.68% (Relative Risk Reduction = 25.1%, 95% CI = 3.2-42.1, P=0.03). שיעור הדימומים הפטאליים היה דומה בין מטופלי Ximelagatran וקומדין (8.16% לעומת 8.09%, P=0.98). לאחר 24 חודשי טיפול, השכיחות המצטברת של דימום מג’ורי היתה גבוה יותר תחת טיפול בקומדין, בהשוואה ל- Ximelagatran (4.7% לעומת 3.7%, P=0.04). שני הטיפולים היו דומים מבחינת אתרי הדימום.

גורמי הסיכון לדימומים תחת טיפול ב- Ximelagatran היו סכרת (HR=1.81, 95% CI = 1.19-2.77, P=0.006), שבץ קודם או TIA (HR=1.78, 95% CI = 1.16-2.73, P=0.008), גיל 75 ומעלה (HR=1.70, 95% CI = 1.33-2.18, P<0.001), וטיפול באספירין (HR=1.68, 95% CI = 1.08-2.59, P=0.02). בקרב מטופלי קומדין, גורמי הסיכון לדימום היו מחלת כבד קודמת (HR=4.88, 95% CI = 1.55-15.39, P=0.007), טיפול באספירין (HR=2.41, 95% CI = 1.69-3.43, P<0.001), וגיל 75 ומעלה (HR=1.26, 95% CI = 1.03-1.52, p=0.02?).

מגבלות המחקר כללו מדגם משני מחקרים בעלי מבנה שונה, הכללת דימום תוך-מוחי כדימום מג’ורי, דבר שעשוי היה להעלות את מספר הדימום המג’וריים אם חלק מהאירועים התוך-מוחיים היו בתחילה שבץ איסכמי עם טרנספורמציה המורגית כתוצאה מכך, והעדר עדות לסיבתיות.

טיפול ב- Ximelagatran, במינון 36 מ”ג פעמיים ביום, קשור בסיכון נמוך יותר לדימום, בהשוואה לטיפול בקומדין, בחולים עם NVAF. טיפול באספירין וגיל מבוגר קשורים בסיכון מוגבר לדימום תחת טיפול ב- Ximelagatran וקומדין. יש לשקול את היתרונות הפוטנציאלים של Ximelagatran מול הסיכונים האפשריים בטיפול, הכוללים עליה באנזימי כבד בכ-6% מחולי AF, ולעיתים נדירות גורם להפטיטיס חמור ואף פטאלי.

Arch Intern Med. 2006;166:853-859

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

חשוב לציין שהתכשיר Ximelagatran עדיין אינו מאושר לשימוש, לפחות לא בארץ.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן