האם טיפול בהיפרקום יעיל במידה שווה לטיפול בציטלופרם בחולי דיכאון מתון? (מתוך Pharmacopsychiatry)


ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי טיפול בתמצית היפרקום (hypericum extract STW3-VI) אינו טוב פחות מטיפול בציטלופרם (CIPRAMIL), ועדיף על מתן פלצבו. המחקר פורסם בכתב העת לפסיכיאטריה פרמקולוגית (Pharmacopsychiatry).

מטרת המחקר, שנעשה כמחקר קליני אקראי, כפול סמיות ובבקרת פלצבו הייתה להדגים את חוסר הנחיתות ואת בטיחות השימוש בתמצית היפרקום במתן חד יומי לטיפול בחולי דיכאון מתון, וזאת בהשוואה ל-SSRI מסוג ציטלופרם במינון של 20 מ”ג. כמו כן שאפו החוקרים להראות את עדיפות היפרקום על פני פלצבו.

במהלך שלב ששת שבועות הטיפול, מהלך הדכאון תועד תוך שימוש ב-HAMD, במדרג על פי von Zerssen’s Adjective Mood (BfS), ובמדרג CGI.

במחקר השתתפו 388 מטופלי חוץ הסובלים מדיכאון מתון. הבטיחות של תמצית היפרקום והאופן בו נסבל הטיפול בהשוואה לציטלופרם ולפלצבו נחקר על בסיס CGI, הארעות תופעות לוואי ומעקב אחר מדדים מעבדתיים וסימנים חיוניים.

מתוצאות המחקר, עולה כי מערכי בסיס כמעט זהים של 21.9 +/- 1.2 נקודות במטופלים בתמצית היפרקום, 21.8 +/- 1.2 נקודות במטופלי ציטלופרם ו-22.0 +/- 1.2 נקודות במקבלי הפלצבו, ניקוד ה-HAMD ירד ל- 10.3 +/- 6.4 נקודות במטופלים בתמצית היפרקום, 10.3 +/- 6.4 נקודות במטופלי ציטלופרם ול-13.0 +/- 6.9 נקודות במקבלי הפלצבו.

בהתבסס על תוצאות אלו הודגמה היעילות השווה סטטיסטית של טיפול בתמצית היפרקום לזו של טיפול בציטלופרם, והעדיפות של טיפול זה על פני פלצבו.

בסיום הטיפול, 54.2% מהמטופלים בתמצית היפרקום, 55.9% מהמטופלים בציטלופרם ו-39.2% ממקבלי הפלצבו הוערכו כמגיבים לטיפול.

מדדי היעילות השניים, כלומר שינוי ב- BfS, ב-CGI, ומספר המגיבים לטיפול, הראו כי קבוצת המטופלים בהיפרקום לא נמצאה שונה סטטיסטית מקבוצת המטופלים בציטלופרם. ממדים אלו אף הראו עדיפות משמעותית לקבוצת המטופלים בהיפרקום על פני קבוצת מקבלי הפלצבו.

היקף תופעות הלוואי, שהוגדרו כקשורות בצורה “וודאית”, “סבירה” או “אפשרית” לתרופות המחקר, היה גדול יותר משמעותית בקבוצת המטופלים בציטלופרם. במרבית המקרים העריכו החוקרים את האופן בו נסבלו היפרקום וציטלופרם על ידי המטופלים כ-“טוב” או “טוב מאוד”.

מהתוצאות עולה, כי מחקר זה מדגים את חוסר הנחיתות של תמצית היפרקום בהשוואה לציטלופרם, ואת העדיפות של שני התרכיבים הפעילים הללו על פני פלצבו. כמו כן, הודגמה הבטיחות העדיפה של היפרקום על פני ציטלופרם, שאף הודגמה כנסבלת בצורה טובה יותר.

תוצאות אלו חושפות כי תמצית היפרקום מהווה תחליף טוב לחומרים כימיים נוגדי דיכאון מוגדרים, לטיפול במטופלים שאינם מאושפזים הסובלים מדיכאון מתון.

Pharmacopsychiatry 2006 Mar;39(2):66-75

הערת מערכת:

יש לציין שההיפרקום כיום גם נרשם כתרופה, ומשווק בישראל ע”י חברת רפא תחת שם המותג Remotiv

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכון לדימום בטיפול באפיקסבן לעומת ריברוקסבן בתרומבואמבוליזם ורידי חריף

סיכון לדימום בטיפול באפיקסבן לעומת ריברוקסבן בתרומבואמבוליזם ורידי חריף

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/11/2026

שני נוגדי הקרישה הפומיים הישירים (DOACs), אפיקסבן וריברוקסבן, נפוצים מאוד לטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי (VTE). עם זאת, חסר מידע השוואתי ישיר מתוך ניסויים קליניים מבוקרים לגבי הבדלים פוטנציאליים בסיכון לדימום ביניהם

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן