השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

‘נגעים עוקבים’ (Tandem Lesions) בשבץ מוחי חריף מתרחשים כאשר ישנה חסימה כפולה: אחת בעורק התרדמה בצוואר (עקב טרשת או היצרות) ואחת בעורק תוך־מוחי. הטיפול המקובל הוא צנתור מוח (EVT), אך קיימת מחלוקת אם כדאי להשתיל סטנט בעורק הצווארי באופן דחוף בזמן הצנתור, ואם מתן תרופה ממיסת קרישים (IVT) לפני הצנתור משנה את הבטיחות של פעולה זו (בשל חשש מדימומים).

שיטות המחקר

החוקרים השוו בין מטופלים שעברו השתלת סטנט דחופה בצוואר לבין כאלו שלא עברו השתלה כזו, תוך בחינה נפרדת של קבוצות שקיבלו או לא קיבלו טיפול תרומבוליטי (ממיס קרישים) לפני כן.

ממצאים עיקריים

  • השתלת סטנט דחופה בעורק התרדמה בזמן צנתור המוח נמצאה כבטוחה יחסית, ללא עלייה משמעותית בסיכון לדימום תוך־מוחי סימפטומטי
  • מתן טיפול תרומבוליטי (ממיס קרישים) לפני הפעולה לא פגע בבטיחות השתלת הסטנט ולא העלה את שיעור הדימומים באופן שחייב את הפסקת הפעולה
  • מטופלים שעברו השתלת סטנט נהנו משיעורים גבוהים יותר של פתיחה מוצלחת של כלי הדם (Recanalization) ומתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר 90 יום, ללא קשר לשאלה אם קיבלו תרופה ממיסת קרישים

מסקנות

המחקר תומך בביצוע השתלת סטנט דחופה בעורק התרדמה כחלק מהטיפול בנגעים עוקבים בשבץ חריף. הממצא החשוב ביותר הוא שאין צורך להימנע מסטנט בצוואר רק מפני שהמטופל קיבל טיפול תרומבוליטי קודם לכן. גישה זו מאפשרת זרימת דם יציבה יותר למוח ומפחיתה את הסיכון לחסימה חוזרת של העורק בטווח הקצר.

למאמר

ד"ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן