מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One עולה כי היסטוריה של גירושי הורים במהלך תקופת הילדות מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים בגיל מבוגר. החוקרים כותבים כי למרות שאין מדובר בפעם הראשונה בה דווח על קשר כזה, לנוכח עליה של עד 61% בסיכון לאירוע מוחי במקרים אלו, הם ממליצים לכלול היסטוריה של גירושי הורים בתקופת הילדות כגורם סיכון לאירוע מוחי.

החוקרים השלימו ניתוח משני של נתונים אודות מבוגרים בארצות הברית אשר התגוררו בשמונה מדינות (ארקנסו, פלורידה, איווה, נבדה, צפון דקוטה, אורגון, דרום דקוטה ווירג’יניה). המשתתפים היו חלק ממערכת Behavioral Risk Factor Surveillance System משנת 2022, אשר נערכה במימון המרכז לבקרת מחלות ומניעתן. במחקר הנוכחי הם התמקדו במשתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של התעללות מינית או גופנית ובחנו את שיעורי אבחנת אירוע מוחי על-פי היסטוריה של פרידה או גירושי הורים לפני גיל 18 שנים.

המדגם הסופי כלל 13,205 מבוגרים ללא היסטוריה של התעללות מינית או התעללות בילדות (57% נשים), 7.3% מהם דיווחו על אבחנה של אירוע מוחי. כאחד מכל שבעה משתתפים (13.9%) חווה גירושי הורים במהלך תקופת הילדות.

לאחר תקנון לגורמי סיכון מוכרים לאירוע מוחי – כולל מצב סוציו-אקונומי, תמיכה חברתית, אורחות חיים, מדד מסת גוף, פעילות גופנית, תחלואה נלווית וחוויות שליליות בילדות – זוהה סיכון מוגבר משמעותית לאירוע מוחי באלו שהוריהם התגרשו בילדותם, בהשוואה לאלו שלא חוו גירושי הורים בילדות (יחס סיכויים מתוקן של 1.61, P=0.005).

היקף הקשר היה דומה להיקף הקשר שתואר בין סוכרת ואירוע מוחי ובין דיכאון ואירוע מוחי שכן במחקר הנוכחי, במשתתפים עם סוכרת תועד סיכוי גבוה פי 1.37 לאירוע מוחי, בהשוואה לאלו ללא סוכרת. באלו עם דיכאון תועד סיכון מוגבר פי 1.76 לאירוע מוחי, בהשוואה לאלו ללא הפרעת מצב רוח.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שאין מידע אודות המנגנונים בבסיס הקשר האפשרי בין גירושי הורים בילדות ובין הסיכון לאירוע מוחי , ייתכן כי דחק ממושך לאחר הגירושים מוביל להפרעה בבקרת ציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל ועליה בסיכון למחלות לב וכלי דם.

PLoS One, Jan 22, 2025

לידיעה במדסקייפ