גירושי הורים בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי בבגרות (PLoS One)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One עולה כי היסטוריה של גירושי הורים במהלך תקופת הילדות מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים בגיל מבוגר. החוקרים כותבים כי למרות שאין מדובר בפעם הראשונה בה דווח על קשר כזה, לנוכח עליה של עד 61% בסיכון לאירוע מוחי במקרים אלו, הם ממליצים לכלול היסטוריה של גירושי הורים בתקופת הילדות כגורם סיכון לאירוע מוחי.

החוקרים השלימו ניתוח משני של נתונים אודות מבוגרים בארצות הברית אשר התגוררו בשמונה מדינות (ארקנסו, פלורידה, איווה, נבדה, צפון דקוטה, אורגון, דרום דקוטה ווירג’יניה). המשתתפים היו חלק ממערכת Behavioral Risk Factor Surveillance System משנת 2022, אשר נערכה במימון המרכז לבקרת מחלות ומניעתן. במחקר הנוכחי הם התמקדו במשתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של התעללות מינית או גופנית ובחנו את שיעורי אבחנת אירוע מוחי על-פי היסטוריה של פרידה או גירושי הורים לפני גיל 18 שנים.

המדגם הסופי כלל 13,205 מבוגרים ללא היסטוריה של התעללות מינית או התעללות בילדות (57% נשים), 7.3% מהם דיווחו על אבחנה של אירוע מוחי. כאחד מכל שבעה משתתפים (13.9%) חווה גירושי הורים במהלך תקופת הילדות.

לאחר תקנון לגורמי סיכון מוכרים לאירוע מוחי – כולל מצב סוציו-אקונומי, תמיכה חברתית, אורחות חיים, מדד מסת גוף, פעילות גופנית, תחלואה נלווית וחוויות שליליות בילדות – זוהה סיכון מוגבר משמעותית לאירוע מוחי באלו שהוריהם התגרשו בילדותם, בהשוואה לאלו שלא חוו גירושי הורים בילדות (יחס סיכויים מתוקן של 1.61, P=0.005).

היקף הקשר היה דומה להיקף הקשר שתואר בין סוכרת ואירוע מוחי ובין דיכאון ואירוע מוחי שכן במחקר הנוכחי, במשתתפים עם סוכרת תועד סיכוי גבוה פי 1.37 לאירוע מוחי, בהשוואה לאלו ללא סוכרת. באלו עם דיכאון תועד סיכון מוגבר פי 1.76 לאירוע מוחי, בהשוואה לאלו ללא הפרעת מצב רוח.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שאין מידע אודות המנגנונים בבסיס הקשר האפשרי בין גירושי הורים בילדות ובין הסיכון לאירוע מוחי , ייתכן כי דחק ממושך לאחר הגירושים מוביל להפרעה בבקרת ציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל ועליה בסיכון למחלות לב וכלי דם.

PLoS One, Jan 22, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן