דחק פסיכו-סוציאלי מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (JAMA Netw Open)

בקרב מבוגרים עם רמות דחק גבוהות תועד סיכון מוגבר משמעותית לאירוע מוחי חד, בהשוואה לאלו עם רמות דחק נמוכות, אך הסיכון פוחת במידה ומרגישים כי מצליחים להשתלט על חיי העבודה והבית שלהם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

מחקר INTERSTROKE כלל למעלה מ-25,000 חולים לאחר אירוע מוחי וביקורות מ-32 מדינות שנכללו בין 2007 ו-2015. המחקר הנוכחי כלל נתונים אודות 13,350 מקרים ו-13,462 ביקורות.  לכל המקרה התאימו החוקרים ביקורת תואמת בגיל ומין מאותו מרכז או אזור מגורים. המקרים כללו חולים שהתקבלו עם אירוע מוחי איסכמי או המורגי חד ראשון וגויסו בתוך 72 שעות מהאשפוז או בתוך חמישה ימים מהופעת התסמינים.

כל המשתתפים השלימו שאלון מתוקנן עם שאלות שנועדו להעריך את רמת הדחק בבית, דחק בעבודה, דחק כלכלי ואירועי דחק בחייהם. אלו בקבוצת המקרים התבקשו לספק תשובות אודות מצבם לפני האירוע המוחי.

שיעור גבוה יותר של חולים עם היסטוריה של אירוע מוחי דיווחו על רמות גבוהות של דחק בבית, בהשוואה לביקורות (14.2% לעומת 9.6%, בהתאמה). לאחר תקנון למין, גיל וגורמי סיכון אחרים, רמות דחק גבוהות בבית לוו בסיכון מוגבר משמעותית לאירוע מוחי מכל-סוג (יחס סיכויים מתוקן של 1.95, רווח בר-סמך 95% של 1.77-2.15), אירוע מוחי איסכמי (יחס סיכויים מתוקן של 1.82, רווח בר-סמך 95% של 1.63-2.03) ודימום תוך-מוחי (יחס סיכויים מתוקן של 2.55, רווח בר-סמך 95% של 2.05-3.18).

דחק גבוה בעבודה דווח בשכיחות גבוהה יותר במקרים לעומת הביקורות (23.1% לעומת 15.4%, בהתאמה) ולווה בעליה משמעותית בסיכון לאירוע מוחי מכל-סוג (יחס סיכויים מתוקן של 2.70, רווח בר-סמך 95% של 2.25-3.23), אירוע מוחי איסכמי (יחס סיכויים מתוקן של 2.27, רווח בר-סמך 9% של 1.85-2.78) ודימום תוך-מוחי (יחס סיכויים מתוקן של 5.20, רווח בר-סמך 95% של 3.48-7.77).

הקשר בין רמת דחק ובין אירוע מוחי נותר מובהק סטטיסטית לאחר תקנון לגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם ועישון, רמז לכך שהקשר עשוי להיות בלתי-תלוי בגורמי סיכון קרדיווסקולאריים אלו.

עם זאת, החוקרים מדווחים כי תחושת שליטה על חיי הבית והעבודה עשוי להפחית את הסיכון לאירוע מוחי. למרות שרמות דחק גבוהות עדיין נקשרו עם סיכון מוגבר לאירוע מוחי בהשוואה לרמות דחק נמוכות, הסיכון היה קטן יותר במידה והנבדקים חשו כי הם יותר בשליטה בעבודה (יחס סיכויים של 2.20 לעומת 2.70, P=0.008) ובבית (יחס סיכויים של 1.69 לעומת 2.40, p<0.001), בהשוואה לאלו שלא היו בשליטה.

ממצאי המחקר מציעים כי ניתן לשקול שינוי תנאי עבודה במטרה להשיג שליטה טובה יותר על המתרחש במקום העבודה ולהפחית את הסיכון לאירוע מוחי.

 

JAMA Netw Open, Dec 9, 2022

 

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן