במאמר שפורסם בכתב העת Scientific Reports מדווחים חוקרים משבדיה כי פעילות גופנית לפני אירוע מוחי מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בחולים לאחר אירוע מוחי בדרגה קלה ובינונית.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין פעילות גופנית לפני אירוע מוחי ובין התפקוד הקוגניטיבי בשלב מוקדם לאחר אירוע מוחי. מחקר החתך כלל 1,111 מבוגרים עם אירוע מוחי ראשון בדרגה קלה או בינונית, אשר אושפזו לאחת משלוש יחידות לטיפול באירוע מוחי בשבדיה.
התוצא העיקרי של המחקר היה התפקוד הקוגניטיבי של החולים. החוקרים בחנו את הקשר בין פעילות גופנית לפני אירוע מוחי, מין, גיל, הרגלי עישון, סוכרת, פרפור פרוזדורים, התקף איסכמי חולף קודם, טיפול בסטטינים, טיפול ביתר לחץ דם, טיפולי רה-פרפוזיה, חומרת אירוע מוחי ורמת השכלה על תוצאות תפקוד קוגניטיבי.
הערכת פעילות גופנית הושלמה בתוך 48 שעות מהאשפוז והערכת התפקוד הקוגניטיבי בוצעה במהלך הטיפול ביחידה לטיפול באירועים מוחיים.
החוקרים מדווחים כי גיל המשתתפים הממוצע עמד על 70 שנים, 40% היו נשים. מבין אלו, 61% דיווחו כי היו פעילים גופנית לפני האירוע המוחי, כאשר כמחצית (53%) סבלו מליקוי קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי.
בחולים עם פעילות גופנית קלה (יחס סיכויים של 1.32, רווח בר-סמך 95% של 0.97-1.80) או מתונה (יחס סיכויים של 2.04, רווח בר-סמך 95% של 1.18-3.53) לפני אירוע מוחי תועד סיכוי גבוה יותר לתפקוד קוגניטיבי שמור, בהשוואה לחולים שלא היו פעילים גופנית. בנוסף לפעילות גופנית לפני אירוע מוחי, בחולים צעירים יותר, אלו עם רמת השכלה גבוהה יותר ואירוע מוחי בדרגה פחות חמורה (אירוע מוחי קל לעומת מתון) והעדר אבחנה של סוכרת תועד סיכוי גבוה יותר לתפקוד קוגניטיבי שמור.
ממצאי המחקר מעידים כי פעילות גופנית בשלב מוקדם עשויה להגן מפני פגיעה קוגניטיבית משנית לאירוע מוחי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!