הקפדה על פעילות גופנית לפני אירוע מוחי מגנה על התפקוד הקוגניטיבי לאחר אירוע מוחי (Sci Rep)

במאמר שפורסם בכתב העת Scientific Reports מדווחים חוקרים משבדיה כי פעילות גופנית לפני אירוע מוחי מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בחולים לאחר אירוע מוחי בדרגה קלה ובינונית.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין פעילות גופנית לפני אירוע מוחי ובין התפקוד הקוגניטיבי בשלב מוקדם לאחר אירוע מוחי. מחקר החתך כלל 1,111 מבוגרים עם אירוע מוחי ראשון בדרגה קלה או בינונית, אשר אושפזו לאחת משלוש יחידות לטיפול באירוע מוחי בשבדיה.

התוצא העיקרי של המחקר היה התפקוד הקוגניטיבי של החולים. החוקרים בחנו את הקשר בין פעילות גופנית לפני אירוע מוחי, מין, גיל, הרגלי עישון, סוכרת, פרפור פרוזדורים, התקף איסכמי חולף קודם, טיפול בסטטינים, טיפול ביתר לחץ דם, טיפולי רה-פרפוזיה, חומרת אירוע מוחי ורמת השכלה על תוצאות תפקוד קוגניטיבי.

הערכת פעילות גופנית הושלמה בתוך 48 שעות מהאשפוז והערכת התפקוד הקוגניטיבי בוצעה במהלך הטיפול ביחידה לטיפול באירועים מוחיים.

החוקרים מדווחים כי גיל המשתתפים הממוצע עמד על 70 שנים, 40% היו נשים. מבין אלו, 61% דיווחו כי היו פעילים גופנית לפני האירוע המוחי, כאשר כמחצית (53%) סבלו מליקוי קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי.

בחולים עם פעילות גופנית קלה (יחס סיכויים של 1.32, רווח בר-סמך 95% של 0.97-1.80) או מתונה (יחס סיכויים של 2.04, רווח בר-סמך 95% של 1.18-3.53) לפני אירוע מוחי תועד סיכוי גבוה יותר לתפקוד קוגניטיבי שמור, בהשוואה לחולים שלא היו פעילים גופנית. בנוסף לפעילות גופנית לפני אירוע מוחי, בחולים צעירים יותר, אלו עם רמת השכלה גבוהה יותר ואירוע מוחי בדרגה פחות חמורה (אירוע מוחי קל לעומת מתון) והעדר אבחנה של סוכרת תועד סיכוי גבוה יותר לתפקוד קוגניטיבי שמור.

ממצאי המחקר מעידים כי פעילות גופנית בשלב מוקדם עשויה להגן מפני פגיעה קוגניטיבית משנית לאירוע מוחי.

Sci Rep. 2022, Apr 6

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן