מה בין משך השינה ובין הסיכון להיארעות אירוע מוחי ותמותה? (Sleep Med)

במאמר שפורסם בכתב העת Sleep Medicine מדווחים חוקרים על נתונים חדשים, מהם עולה כי משך שינה קצר או ארוך מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים ולתמותה עקב אירוע מוחי. משך שינה ארוך לווה בסיכון גבוה יותר לסיבוכים בהשוואה למשך שינה קצר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימים נתונים סותרים אודות הקשר בין משך שינה לא-הולם ובין היארעות אירוע מוחי ותמותה עקב אירוע מוחי. כעת הם השלימו מטה-אנליזה להערכת קשר מנה-תגובה במטרה לכמת את הקשר בין משך השינה והיארעות אירוע מוחי ותמותה עקב כך.

החוקרים ערכו חיפוש שיטתי אחר מחקרי עוקבה פרוספקטיביים להערכת משך השינה והסיכון לאירוע מוחי שפורסמו במאגרי PubMed, EMBASE, Cochrane Library, CNKI ו-Wangfang Data. הם זיהו 20 מאמרים שנכללו בסקירה, כולל 15 מחקרים להערכת משך השינה והיארעות אירוע מוחי ו-12 מחקרים להערכת משך השינה והסיכון לתמותה עקב אירוע מוחי.

מטה-אנליזה הדגימה קשר בין משך שינה קצר ובין סיכון מוגבר להיארעות אירוע מוחי (סיכון יחסי של 1.33, רווח בר-סמך 95% של 1.19-1.49) ותמותה עקב אירוע מוחי (סיכון יחסי של 1.37, רווח בר-סמך 95% של 1.16-1.62). משך שינהב ארוך גם לווה בסיכון מוגבר להיארעות אירוע מוחי (סיכון יחסי של 1.71, רווח בר-סמך 95% של 1.50-1.95) ותמותה עקב אירוע מוחי (סיכון יחסי של 2.41, רווח בר-סמך 95% של 1.87-3.09).

מטה-אנליזה מנה-תגובה הצביעה על קשר בצורת U בין משך השינה ובין הסיכון לכלל התוצאים.

הממצאים הצביעו על קשר לא-ליניארי בין משך השינה ובין היארעות אירועים מוחיים, תמותה עקב אירוע מוחי, אירועי מוחי איסכמי, אירועים מוחיים בנשים ובגברים. משך שינה ארוך לווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי המורגי ואירוע מוחי בגברים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי משך שינה קצר או ארוך מהרגיל מלווה בסיכון מוגבר להיארעות אירוע מוחי ולתמותה עקב אירוע מוחי.

Sleep Med. 2021, Dec 1

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן