טיפול במעכבי SSRI אינו מעלה את הסיכון לאירוע מוחי איסכמי (Stroke)

במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השימוש בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) אינו מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי שאינו על-רקע תסחיף לבבי. להיפך, הטיפול בתרופות אלו לווה בהשפעה מגנה מפני אירועים מוחיים, בהשוואה לנוגדי-דיכאון אחרים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים דיווחו כי השימוש ב-SSRI מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים איסכמיים; עם זאת, ממצאים אלו עשויים לנבוע מהטיה עקב התוויה. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר באמצעות גישות שונות במטרה לצמצם הטיה אפשרית זו.

החוקרים אספו נתונים ממאגר נתונים רפואי בספרד לשנים 2001 עד 2015. קבוצת המקרים כללה חולים עם אירוע מוחי איסכמי וללא סימנים לתסחיף לבבי או גורם חריג. לכל מקרה הותאמו עד 5 ביקורות לפי גיל, מין ותאריך אינדקס. נוגדי-דיכאון סווגו לשש תת-קבוצות בהתאם למנגנון הפעולה. במסגרת המחקר נערכה השוואה בין שימוש בהווה ב-SSRI (שימוש בחלון זמנים של 30 ימים לפני תאריך אינדקס) אל מול אי-שימוש בתרופות אלו, שימוש בעבר (מעל 365 ימים) ושימוש בהווה בנוגדי-דיכאון אחרים.

מדגם המחקר כלל 8,296 מקרים ו-37,272 ביקורות. מבין אלו, 255 (3.07%) מהחולים בקבוצת המקרים דיווחו על שימוש פעיל ב-SSRI, כמו גם 834 ביקורות (2.24%) עם יחס סיכויים מתוקן של 1.14 (רווח בר-סמך 95% של 0.97-1.34) בהשוואה לאלו שלא השתמשו בתרופות אלו, יחס סיכויים של 0.94 (רווח בר-סמך 95% של 0.77-1.13) בהשוואה לאלו שנטלו טיפול זה בעבר ויחס סיכויים של 0.74 (רווח בר-סמך 95% של 0.58-0.93) בהשוואה לחולים תחת טיפול בהווה בנוגדי-דיכאון אחרים. לא תוארו הבדלים משמעותיים לפי משך הטיפול, מין, גיל (מתחת ל-70 שנים או 70 שנים ומעלה) וסיכון למחלות כלי דם.

ממצאי המחקר מעידים כי טיפול ב-SSRI אינו מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי על-רקע תסחיף לא-לבבי ואף עשויים לספק הגנה מסוימת מפני אירועים אלו, בהשוואה לנוגדי-דיכאון אחרים.

Stroke, Feb 3, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן