אבל על אובדן ילד מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

דחק על-רקע אבל, בפרט משנית למוות של ילד, עשוי להביא לעליה קלה בסיכון לאירוע מוחי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים כי החוקרים כי התמותה של ילד היא אירוע חיים קיצוני עם השלכות ארוכות טווח על המצב הבריאותי. יש עוד ועוד עדויות לפיהן הורים המאבדים ילד מצויים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב איסכמית ופרפור פרוזדורים. אין נתונים אודות ההשפעה של אבל על הסיכון לאירוע מוחי.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שכלל הורים לילד שנולד במהלך 1973-2016 בדנמרק או בשנים 1973-2014 בשבדיה. הם אספו נתונים אודות מות ילד, אבחנה של אירוע מוחי בהורה ומאפיינים סוציו-אקונומיים ורפואיים. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מות ילד ובין הסיכון לאירוע מוחי.

מהנתונים עולה כי מבין למעלה מ-6.7 מיליון משתתפים במחקר, 128,744 (1.9%) חוו מוות של ילד ו-141,840 (2.1%) אובחנו עם אירוע מוחי במהלך המעקב.

בקרב הורים שאיבדו ילד תועדה עליה של 23% בסיכון לאירוע מוחי (יחס שיעורי היארעות של 1.23, רווח בר-סמך 95% של 1.19-1.27). הקשר תואר עם כל גורמי תמותת ילד (מחלות לב וכלי דם, מוות טבעי או לא-טבעי מסיבה אחרת) ולא היה שונה משמעותית לפי גיל מות הילד, אך היה בולט יותר בהורים ללא ילדים או 3 ילדים ומעלה, בהשוואה להורים ל-1-2 ילדים בעת האובדן. הקשר היה דומה עם אירוע מוחי איסכמי והמורגי.

הסיכון לאירוע מוחי המורגי היה הגבוה ביותר מיד לאחר המוות של הילד וירד לאחר מכן. מנגד, לא תועד דפוס ברור לאורך הזמן בהערכת הסיכון לאירוע מוחי איסכמי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מוות של ילד מלווה בעליה מתונה בסיכון לאירוע מוחי וחשוב לקחת זאת בחשבון במסגרת הערכת ההשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח של מוות ילד על בני המשפחה.

Neurology, Jan 7, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן