במאמר המתפרסם היום באתר “הארץ” מציג תומר תלמי, סטאז’ר לרפואה במרכז הרפואי זיו, מחקר שפורסם בינואר האחרון ב-BMJ ממנו עולה כי אין הבדל ניכר בסיכון הבריאותי של מעשנים ”קלים” לכבדים.
מדובר במטאנליזה , שסוקרת 141 מחקרים שהתפרסמו בין 1946 ל-2015, הכוללת למעלה מ-6 מיליון גברים ונשים. המטהאנליזה בוחנת את הקשר בין עישון קל וכבד לבין הסיכון לשבץ מוחי ומחלת לב כלילית. התוצאות הראו שבניגוד לסברה המקובלת, ההבדלים בין עישון קל (שהוגדר כסיגריה עד חמש סיגריות בממוצע ביום) לכבד (שהוגדר כ-20 סיגריות בממוצע ביום) לא היו ניכרים מאוד.
כך למשל עולה מהמטהאנליזה שהסיכון למחלת לב כלילית של גברים שעישנו סיגריה אחת ביום היה גדול ב-48% מזה של הלא מעשנים, בעוד שאצל גברים שעישנו 20 סיגריות ביום סיכון זה היה גדול ב-104% מזה של הלא מעשנים. כלומר, לא היה קשר ליניארי בין כמות הסיגריות היומיות לסיכון. המשמעות ע”פ כותב המאמר היא שההנחה של הפחתת צריכה סיגריות, למשל מ-20 ביום ל-1 תוביל לירידה של פי 20 בסיכון אינה נכונה, והירידה בסיכון תהיה רק בכמחצית. כלומר, גם מי שמעשן סיגריה אחת ביום עדיין נמצא בסיכון גבוה יחסית למחלת לב כלילית (48% יותר בהשוואה למי שאינו מעשן).
ולכן, מציע תלמי למעשנים ולמי שמטפל במעשנים להגדיר כמטרה הפסקת עישון כוללת ולא הפחתה בלבד.
BMJ.2018 Jan 24;360:j5855. doi: 10.1136/bmj.j5855.
הערת המערכת: יש סיבה נוספת להמליץ על הפסקה מוחלטת מעישון ולא הפחתה בלבד. סביר להניח שהסיכון לחזרה לעישון “כבד” עלול להיות גדול יותר למי שהוא מעשן “קל” מאשר למי שנגמל לחלוטין.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!