זיהום אוויר מלווה בעליה בשיעורי התמותה עקב אירועים מוחיים (Stroke)

במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על ממצאים חדשים, מהם עולה כי מגורים באזורים בהם רמות זיהום אוויר גבוהות מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים. הממצאים מבוססים על שני מחקרים, האחד מבריטניה והשני מיפן.

החוקרים מבריטניה בחנו את הנתונים ממאגר South London Stroke Register, מאגר מבוסס-אוכלוסיה הכולל אוכלוסיה עירונית, מרקע אתני שונה. הם קשרו את נתוני התמותה ממאגר זה אל מול נתוני זיהום אוויר לפי הריכוז השנתי הממוצע לפי מקום המגורים, טרם האירוע המוחי.

בסיכומו של דבר, תועדו 1,800 אירועים מוחיים בין השנים 2005-2012 (74.3% אירועים איסכמיים, 14.5% אירועים המורגיים ו-11.2% אירועים שטיבם אינו ברור).

ממצאי המחקר הצביעו על סיכון מוגבר לתמותה עד חמש שנים לאחר אירוע מוחי בחולים שהתגוררו באזורי זיהום אוויר גבוה. יחס הסיכון לתמותה לעליה של רבעון אחד בריכוז חלקיקי PM2.5 עמד על 1.28 לכלל סוגי האירועים המוחיים ו-1.32 לאירועים מוחיים איסכמיים.

זיהום אוויר לווה בעליה של פי שתיים בסיכון לתמותה עקב אוטם במערכת הקדמית ועליה של 78% באוטמים לקונאריים. זיהום אוויר בחלקיקי PM10 לווה בעליה של 45% בסיכון לתמותה לאחר אוטם לקונארי.

החוקרים מיפן בחנו נתונים אודות 6,885 אירועים מוחיים איסכמיים ממאגר נתונים מבוססים ביפן. המאגר כלל חולים שהיו עצמאיים טרם האירוע המוחי ואושפזו בתוך 24 שעות מהופעת אירוע מוחי. הם גם אספו נתונים אודות זיהום האוויר.

ניתוח חתך מקרים בוצע להערכת ההשפעות של חשיפה קצרת-טווח לחומר חלקיקי על אירועים מוחיים איסכמיים, בתוך 3-4 תקופות בקרה מאותו יום בשבוע, חודש ושנה, כמו בתקופת המקרים.

מהנתונים עלה כי עליה בריכוז חלקיקי PM 2.5 ביממה טרם הופעת האירוע המוחי נקשרה עם הופעת אירוע מוחי איסכמי: יחס סיכון של 1.03 לכל עליה של 10 µg/m3 בריכוז PM2.5. קשר זה נותר לאחר תקנון למזהמים אחרים או מגפת שפעת, ותועד גם בעונה הקרה. לא זוהה קשר משמעותי בימים 2-6 לפני האירוע המוחי.

החוקרים מציינים כי עדיין לא ידוע אם יש תועלת להימנעות מחשיפה לזיהום אוויר או הקפדה יתרה על המצב הבריאותי לאחר חשיפה.

Stroke. Published online November 3, 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן