השוואה בין טיפול אנדווסקולארי ובין טיפול תרופתי בלבד לטיפול באירוע מוחי איסכמי (BMJ)

במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי יש עדויות באיכות בינונית עד גבוהה לפיהן בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד בקבוצה נבחרת של חולים עם אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי להסרת קריש הדם בתוספת לטיפול תרומבוליטי תוך-ורידי, המבוצע בתוך 6-8 שעות מאירוע מוחי איסכמי המערב כלי דם גדול במערכת הקדמית, מוביל לתוצאות חיוביות, ללא עליה בנזקים.

מדובר בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה, שכללו מחקרים אקראיים ומבוקרים במבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה, עם אירוע מוחי איסכמי, להשוואת טיפול אנדווסקולארי אל מול טיפול תרופתי בלבד, כולל מתן תוך-ורידי של rt-PA (Recombinant Tissue Plasminogen Activator).

הסקירה כללה עשרה מחקרים אקראיים ומבוקרים (2,925 חולים). מניתוח הנתונים עלה כי טיפול אנדווסקולארי לווה בשיעור גבוה יותר של חולים עם תוצאות טובות (מדד mRS של עד 2 נקודות) ומצוינות (מדד של עד נקודה אחת) 90 ימים לאחר אירוע מוחי, ללא הבדלים בתמותה או בשיעורי דימום תוך-גולגולתי תסמיני, בהשוואה לחולים שחולקו באקראי לטיפול תרופי בלבד, כולל rt-PA במתן תוך-ורידי.

המחקרים העדכניים יותר (שבעה מחקרים אקראיים ומבוקרים, שפורסמו או הוצגו בשנת 2015) סיפקו נתונים טובים יותר להערכת ההשפעות של תוספת התערבות תוך-עורקית מכאנית, הודות לבחירת חולים מדויקת יותר, מתן טיפול תוך-ורידי בשיעור גבוה יותר ומוקדם יותר, ושימוש במכשירים יעילים יותר.

מניתוח נתוני שבעת המחקרים הללו עלה יחס סיכון של 1.56 לתוצאות תפקודיות טובות ויחס סיכון של 0.86 לתמותה, ללא הטרוגניות בין תוצאות המחקרים. התוצאות המלאות של שני מחקרים טרם פורסמו.

BMJ 2016

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן