אתרוסקלרוזיס קרוטידית אינטרקרניאלית והסיכון לאוטם מוחי בלבנים. מחקר רוטרדם/ דר. רויטל גנדלמן מרטון

רקע

אתרוסקלרוזיס אינטרקרניאלית היא הסיבה החשובה ביותר לאוטם מוחי, אולם הנתונים הנוכחיים מתבססים בעיקר על אוכלוסיות שמקורן באסיה ובאפריקה, שבקרבן קיים השיעור הגבוה ביותר של אוטמים מוחיים בעולם. אין נתונים על נטל האוטם המוחי המיוחס לאתרוסקלרוזיס אינטרקרניאלית באוכלוסיות לבנות, אולם הם בעלי חשיבות משום שניתן היה להשתמש בהם כבסיס לתכנון עתידי של מחקרים התערבותיים.

מטרת העבודה היתה לחקור את הקשר בין הסתיידות קרוטידית אינטרקרניאלית כסמן של אתרוסקלרוזיס אינטרקרניאלית והסיכון לאוטם מוחי בלבנים.

שיטות

מחקר עוקבה מבוססת אוכלוסיה בקהילה הכללית עם מעקב של 6 שנים (מחקר רוטרדם). בין 2003 ל- 2006, בוצעה בדיקת CT מוח בקרב מדגם אקראי של 2,323 אנשים ללא אוטם מוחי (גיל ממוצע- 69.5 שנים) על מנת לכמת את נפח ההסתיידות הקרוטידית האינטרקרניאלית. כל המשתתפים נוטרו באופן מתמשך להופעת אוטם מוחי עד ינואר 2012.

תוצאות

במהלך 14,055 שנות-אדם של מעקב, ל- 91 משתתפים היה אוטם מוחי (איסכמי ב- 74). נפח גדול יותר  של הסתיידות קרוטידית אינטרקרניאלית היה קשור עם סיכון גבוה יותר לאוטם מוחי, ללא תלות בגורמי סיכון קרדיווסקולריים, ניקוד הרבדים באולטרסאונד של העורקים הקרוטידים, והסתיידות בכלי דם אחרים. הסתיידות קרוטידית אינטרקרניאלית תרמה ל- 75% מכל האוטמים המוחיים, בעוד שהתרומות של קשת אאורטה וקרוטיד אקסטרקרניאלי מסויידים היו 45% ו- 25% בהתאמה.

מסקנות

נתונים אלה מבססים אתרוסקלרוזיס אינטרקרניאלית כגורם סיכון עיקרי לאוטם מוחי באוכלוסיה הלבנה הכללית ומציעים כי תרומתה לשיעור האוטמים המוחיים גדולה יותר מזו של אתרוסקלרוזיס בעורקים גדולים.


Bos D, Portegies MLP, van der Lugt A, et al. Intracranial carotid artery atherosclerosis and the risk of stroke in whites. The Rotterdam Study. JAMA Neurol 2014;71:405-11.

הצעות לקריאה נוספת:

Folsom AR, Kronmal RA, Detrano RC, et al. Coronary artery calcification compared with carotid intima-media thickness in the prediction of cardiovascular disease incidence: the Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis (MESA). Arch Intern Med. 2008;168(12):1333-1339.

Chimowitz MI, Lynn MJ, Derdeyn CP, et al; SAMMPRIS Trial Investigators. Stenting versus aggressive medical therapy for intracranial arterial stenosis. N Engl J Med. 2011;365(11):993-1003.

Odink AE, van der Lugt A, Hofman A, et al. Association between calcification in the coronary arteries, aortic arch and carotid arteries: the Rotterdam study. Atherosclerosis. 2007;193(2):408-413.

Bos D, van der Rijk MJ, Geeraedts TE, et al. Intracranial carotid artery atherosclerosis: prevalence and risk factors in the general population. Stroke. 2012;43(7):1878-1884.

Polak JF, Pencina MJ, Pencina KM, ODonnell CJ,Wolf PA, DAgostino RB Sr. Carotid-wall intima-media thickness and cardiovascular events. N Engl J Med. 2011;365(3):213-221.

 

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן