שתיית יותר משתי משקאות אלכוהוליים ביום בגיל הביניים קשורה לעלייה גדולה יותר בסיכון לשבץ בגיל המבוגר-מוקדם מאשר גורמי הסיכון המסורתיים כמו יתר לחץ דם (יל”ד) וסוכרת, כך עולה ממחקר חדש מ-Stroke .
המחקר מצא שאנשים שצורים יותר מ-2 משקאות אלכוהוליים ביום במהלך אמצע החיים מכפילים את הסיכון שלהם לשבץ בגיל שבין 60-75 בהשוואה לאלה שצורכים בממוצע חצי משקה אלכוהולי ביום.
אנליזה דומה של סיכון לשבץ הקשור ליל”ד וסוכרת מצאה שרמת שתייה גבוהה במהלך אמצע החיים מהווה גורם סיכון גדול יותר לשבץ המופיע עד גיל 75 . לאחר גיל 75, הסיכון לשבץ הושפע יותר מנוכחות סוכרת ויל”ד מאשר שתיית אלכוהול מופרזת בגיל צעיר יותר.
החוקרים מציינים שאמנם מחקרים קודמים הראו שאלכוהול משפיע על סיכון לשבץ, אך שזהו המחקר הראשון המראה את ההבדלים בסיכון הקשורים גם לגיל המטופלים. החוקרים מאמינים שעל רופאים לתת תשומת לב להרגלי השתייה של מטופליהם בגיל הביניים, לא פחות מאשר הערכת מצב של יל”ד או סוכרת הידועים כגורמי סיכון מובהקים לשבץ.
החוקרים ניתחו מידע מתוך רשם שוודי של תאומים שנולדו בין 1886-1925 . נכללו בסה”כ 11,644 משתתפים אשר נשאלו על הרגלי השתייה שלהם בגיל 45-55 . המשתתפים סווגו לקבוצות לפי רמות צריכה קלות, בינוניות או גבוהות, או לא שותים כלל.
ההיארעות של שבץ, אשר הופיע בכמעט 30% מהמשתתפים התבססה על נתוני שיחרור מבתי החולים/מוות במהלך 43 שנות מעקב.
לאחר התאמה למשתנים, לרבות גיל בתחילת המחקר, מין, תחלואה קרדיווסקולרית, סוכרת, תגובתיות ללחץ, דיכאון, BMI , עישון, פעילות גופנית – שיעורי השבץ היו הנמוכים ביותר באלו שצרכו מעט מאוד אלכוהול, מתחת לחצי משקה ביום בממוצע.
בהשוואה לקבוצה זו, השתייינים הכבדים, אלו שצרכו בממוצע מעל 2 משקאות ביום, היו בסיכון מוגבר של 34% לשבץ לאורך כל תקופת המעקב (סיכון יחסי 1.34, p=.02) . בנוסף, בקבוצה נמצא סיכון כפול לשבץ בגילים 60-75 .
אנשים שלא שתו כלל נטו להיות בסיכון מוגבר קטן לשבץ בהשוואה לאלו ששתו מעט, סיכון יחסי 1.11, p=.08 .
החוקרים מציינים שמחקר נוסף שבחן 167 זוגות תאומים מצא ששתייה כבדה של אלכוהול הייתה קשורה להופעת שבץ 5 שנים מוקדם יותר בממוצע בהשוואה לאלו ששתו מעט.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!